הדלקת נר חנוכה במסיבת הודיה

רבני בית ההוראה
ו' כסלו ה'תשע"ו

שלום וברכה
חברי מקיים מסיבת הודיה באולם בחנוכה
הוא מעוניין להדליק נר חנוכה בארוע
האם יש אפשרות שע”י תפילת ערבית במקום יהיה אפשר להדליק לאחר מכן נר באולם

תשובה:

שלום רב,

אפשר ואף מצוה להדליק נר חנוכה במקום שמתאספים אנשים לפירסומא ניסא, אולם לא ניתן לברך על הדלקה זו. גם אם יתפללו שם ערבית. אח”כ קיבלנו תגובה שדעת הגר”ע יוסף זצ”ל שהנוהגים לברך על הדלקה זו יש להם על מה שיסמכו. וראה בתגובות.

מקורות:

ראה קובץ מבית לוי חלק י’ עמוד יט, ושו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ סה, וראה עוד בשו”ת מנחת יצחק ח”ו סוף סי’ סה שכתב על כך שבקושי רב התירו לברך בהדלקה בבית הכנסת, לכן יש לברך רק בבית הכנסת שבו מתפללים בקביעות.

תגובה אחת

  • מאת אלון גולדיאן:

    בחזון עובדיה חנוכה כתב שהנוהגים לברך על הדלקה זו יש להם על מה שיסמכו:
    הנה ראיתי מלכים מדיינים מרבני דורינו הי”ו אודות מסיבות הנערכות באולמי שמחות וכיו”ב בלילי חנוכה, עם המון חוגג, ומשמיעים בהם דברי תורה ומוסר לקרב את ישראל אל צור מחצבתם, האם רשאים להדליק שם נרות חנוכה בברכות, משום פרסומי ניסא, ולברך את השם במקהלות, וכמו שפשט המנהג הזה בבית הכנסת, או שמא נאמר הבו דלא להוסיף עלה, ודי לנו לברך על הדלקת נ”ח בבהכ”נ, שהוא מקדש מעט, ויש בו דמיון לנס שאירע בבית המקדש, וכמה מרבני דורנו סוברים כסברא אחרונה דשב ואל תעשה עדיף. וכן כתב בשו”ת שבט הלוי ח”ד (סימן סה), שלדעתו אין לברך בכיו”ב, מכיון שעצם המנהג שנהגו לברך על הדלקת נ”ח בבהכ”נ דנו בו האחרונים, לפי מ”ש בש”ע (סי’ תכב) שאין לברך על ההלל בר”ח, מפני שאינו אלא מנהג, והטעם שכתבו כדי להוציא את מי שאין לו דירה, חולק על זה הריב”ש שהוא אביר הפוסקים, וס”ל שאין אדם יוצא בזה י”ח, וע”כ צ”ל שהטעם כמ”ש הכל בו, שהוא משום פרסום הנס ולברך את ה’ במקהלות, וזכר למקדש, וא”כ מנ”ל להוסיף במה שאינו דומה לבית המקדש שאירע בו הנס. ואף שידעתי שבכמה מדינות היה מנהגם להדליק נ”ח ולברך במסיבות כאלה, מי יודע אם רוח חכמים היתה נוחה מהם. עכת”ד. וכ”כ בספר אז נדברו חלק ו (סי’ עה) בשם ידידנו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, שאין לברך, שמכיון שמבואר בתשובת הריב”ש (סי’ קיא) שמקור הברכות במנהג זה על יסוד דברי רבינו תם לברך על מנהג קריאת ההלל בר”ח, והדבר שנוי במחלוקת, והרמב”ם והש”ע ס”ל שאין לברך, לכן די לנו במה שנהגו, ואין להוסיף על כך. ע”כ. וכ”כ בשמו בספר שלמי מועד (עמוד רלז). וכ”כ בשו”ת מנחת יצחק ח”ו (סי’ סה אות ג). ע”ש. וכ”כ ידידנו הגרא”י ולדינברג בשו”ת ציץ אליעזר חט”ו (סימן ל). ע”ש. וכ”כ בשו”ת קנין תורה ח”א (סוף סי’ קלא). אולם בספר משנת יעקב להגר”י רוזינטל נר”ו (בהל’ חנוכה עמוד ר”ס) כתב שיש לברך, כי פעמים רבות הפרסום במסיבות אלה הוא גדול ביותר, אפי’ מן הפרסום של בהכ”נ, מהקהל הרב הנוהר לשם. ע”ש. וכ”פ הרה”ג ר”ב זילבר בהערותיו לספר מועדי ה’ (משולמי, עמוד סא), דלאו דוקא בבית הכנסת אלא בכל מקום שנקבצים שם קהל רב, מדליקים בברכה משום פרסומי ניסא. וכ”כ בספרו אז נדברו (ח”ה סי’ לז, וחלק ו סי’ עה, וחלק יא סי’ לב ולד). ע”ש. וכן העלה בשו”ת בית מרדכי (סי’ מא), והוסיף, ובפרט כשיש שם אנשים שלא הדליקו נרות חנוכה בבתיהם, שאז מצוה להלדיק נרות חנוכה בברכרה להוציאם ידי חובה. וכ”כ בשו”ת יד נתן ח”ב (סי’ כה). ע”ש. ואחרי הודיע ה’ אותנו את כל הנ”ל ביישוב דברי מרן הש”ע בזה, נראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה, יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא ביותר. ומה טוב להתפלל שם תפילת ערבית בצבור מיד לאחר ההדלקה, וכפי שנוהגים בבתי הכנסת. וסיוע לדברי מצאתי בשו”ת משנה שכיר (סי’ רב), שג”כ דן ע”פ דברי הריב”ש, שאם אירע שלא הדליקו בבית הכנסת, ואח”כ נקבצו ובאו ללמוד שיעור, ושוהים שם שיעור חצי שעה, שידליקו בברכה, ונימק בטוט”ד. ע”ש. וע’ בשו”ת בנין שלמה (סי’ נג). ודו”ק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים