שלום לרבנים
רציתי לשאול לגבי כמה דברים שנהוגים אצל רבים מהאנשים, אך איני יודע האם יש מקור כלשהו לכך בכלל.
א. בזמן התעטפות בטלית לאחר הברכה זורקים (כביכול) את הטלית מעבר לכתף שמאל (למיטב הבנתי לזה יש מקור), אך ישנם רבים שלאחר מכן גם זורקים לצד ימין, האם יש לכך טעם ומקור כלשהו?
ב. בעניין שלא לאכול קצה של לחם, יש לזה מקור? האם זה כשר לשכחה?
ג. בעניין שיש כאלו שלא מעבירים תינוקים וילדים קטנים מעל השולחן.
ד. בעניין שלא לפתוח מטריה בבית.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
- בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' אלף תקעא כתב בשם רבי סעדיה שיש להשליך את הציצית מעל כתפו השמאלית להכניע את היצר הרע, ומה שיש חכמים שעשו זאת גם על הכתף השמאלית, שגו בזה.
- בספר שו”ת מנחת יצחק חלק ט’ סימן ח’ נשאל אודות מקור המנהג שלא לאכול קצה של לחם, וענה שלא מצא לזה מקור בחז”ל, אבל הוא בעצמו מקפיד שלא לאכול את הקצוות של הלחם, מכיון שמבואר בירושלמי (תרומות פ”ח ה”ג), שצריך לחשוש לדבר שהבריות חוששים ממנו, ומכיון שכך ידוע בעולם, צריך ליזהר מזה,
ועיין שם שבספר חסידים (סי’ רס”א) גם מבואר שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה יש ליזהר ממנו וכו’, וכן כתב בתשו’ הרשב”א (סי’ ט’), שכל דבר שיש קבלה ביד זקנים וזקנות, לא נסתר קבלתם, רק אחר הקיום שאינו באפשרו, ועי’ בתשו’ השיב משה (חיו”ד סי’ ק”ג), ועיין בשלטי גיבורים (פ”ב דע”ז). בספר שמירת הגוף והנפש כתב, שיש קצת טעם לזה על פי מה שכתב בס' יערות דבש שהסיבה שבוצעים את הפת מהמקום האפוי יותר הוא משום שבקצה הזה של הלחם נאחזים הקליפות והחיצונים, והם נתקנים על ידי מעה הבציעה, ואפשר שמחמחת כוחות טומאה אלו היו שהקפידו שלא לאכול את הקצה.
- שמעתי לאחרונה בשם הגר"ח קנייבסקי שכדאי להקפיד בגלל הס' חסידים הנ"ל, אולם נדמה שכיון שלמעשה רוב העולם לא מקפיד על כך ולא ידוע לזה מקור, אין לחוש.
- לא ידוע לי מקור לכך.
