בס"ד.
שלום,
מרן ביו"ד סימן רמד סעיף א מביא שמצות עשה לקום בפני כל חכם אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים ואפילו אינו רבו (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו).
מצד שני הגמרא אומרת בגיטין – אמר רבי יוחנן איזהו ת"ח – כל ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום וידוע לענות אפילו במסכת כלה.
1. האם אין פה סתירה בין דברי מרן הנ"ל לדברי הגמרא?
2. מה שכתב מרן כל שגדול ממנו בחכמה צריך לעמוד בפניו, הכוונה דווקא גדול בהלכה או בכל תחום אחר בתורה – גמרא או זוהר או מקרא וכו…?
3. מה שכתב מרן ביו"ד הנ"ל , האם זאת הלכה חד משמעית או רק מצוה מן המובחר ובגדר ראוי שאם כן הדבר מיישב גם את הסתירה ששאלתי עליה בסעיף 1 . שמא דברי מרן הם הידור בלבד ולא הלכה ואילו דברי הגמרא הם מעיקר הדין?
תודה מראש.
תשובה:
שלום רב
ודאי דברי השלחן ערוך הם להלכה ולמעשה, אלא שבש"ך שם ס"ק ב מבואר, שלא מדובר בסתם אדם שגדול ממנו בחכמה, אלא באדם שהוא מופלג בתורה יותר משאר העם [בכל דור לפי ענינו]. כמובן לא צריך שהוא יהיה הגדול שבעם אלא שבאופן יחסי הוא נקרא מופלג בתורה. ומה שכתב השו"ע שהמדובר הוא אפילו אינו רבו לא שהוא יכול ללמוד ממנו, הכוונה שגם אם זה שאנחנו מחייבים אותו לעמוד גם הוא תלמיד חכם, כיון שזה הנכנס חכם ממנו, עליו לעמוד מפניו. וזה חידוש גדול, שהרי שניהם מופלגים בתורה, אלא שהוא מופלג יותר.
ההגדרה שאתה הבאת ששואלים אותו בכל מקום אינה נוגעת לכאן, שכן כאן הדבר נקבע בכל דור לפי ענינו.
