הפרדת חשמל בין דירות שכנות / בסיס לדבר האסור במגירת שולחן / מגע יבש בפסח

שלום לכבוד תלמידי החכמים החשובים.

1. האם מותר לקחת אדמה מחצר שאינה משתמרת? משטח ציבורי "מותר, אם אין באותה נטילת עפר קלקול רשות הרבים, כי לגבי נטילת עפר מועט, קיימת הבנה של כלל הציבור, שרשאי אדם ליטול עפר מועט מרשות הרבים, לצרכיו הפריים, כל שאין באותה נטילה נזק" (הרב רצון ערוסי). השאלה היא לגבי חצר שאינה משתמרת: מצד אחד אינה קונה לבעלים (אם הוא לא עומד לידה ואומר "זכתה לי חצרי"), ומצד שני מדובר כאן על האדמה עצמה (ולא על מטלטלין, אילנות או מערת קבורה..)

2. האם שידה (שולחן מגירה 30X30 על 4 רגליים גבוהות), שיש במגירה מוקצה, הופך להיות בסיס לדבר האסור, ויהיה מוקצה בשבת?
הבהרה: ידוע לי שאסור לפתוח מגרות שולחן שיש בהם מוקצה, אך כאן אני מדבר על הוזזת השידה עצמה.

3. יש לי "מחבת הפלא חשמלית" (babetov.co.il/deals/4443) שייעדתי אותו לפסח. קרה מקרה ונאלצתי לבשל בו מספר פעמים שלא בפסח. צורת השימוש היתה: הנחתי בתוכו סיר שבתוכו תבשיל רטוב של חמץ (ב 100% שהחמץ לא נגע במחבת הפלא). בפעם האחרונה של השימוש, כשהנחתי את הסיר, שמעתי "פססס". היינו, כנראה לא ייבשתי מספיק טוב את תחתית הסיר.
האם המחבת עדיין כשר לפסח?

4. מי חייב בחשבון החשמל? גיליתי שכאשר בעל הבית חילק את הדירה שלו לשתי דירות, אז חלק מהשקעים של השכן מחוברים למונה שלי. השכן הוא דייר וותיק בעל משפחה מבורכת, והתברר לי שהוא מקבל חשבון חשמל מצחיק, לעומת החשבון חשמל הפחות מצחיק שאני מקבל. ואין דורש ואין מבקש, עד שהגעתי אני לפני חודשיים, ופשוט הייתה לי הרגשה שיכול להיות משהו לא תקין.
אני מנסה לומר שלא בטוח שהבעל בית או השכן היו מודעים לכך שיש סיבה הגיונית לחשבון חשמל (בעל הבית אמר לי בתמימות שהוא בדק עם החשמלאי שעשה את הארון, והוא אמר לו שככה זה חברת חשמל וזה "בסוף מתאזן"..).
גם אני כנראה צורך חשמל משקע שמחובר לשכן. אבל במאזן הכללי, אני בצד שיוצא בהפסדו.
מי חייב להחזיר לי את מה ששילמתי, בעה"ב או השכן?
איך אפשר לחשב או לשער, האם בעל הבית חייב לתקן ואז נעשה ממוצע [(זה בעיה, כי התחלפו העונות) של כמה חודשים?
איך מתקנים את הגזל הזה, צריך לומר אחד בפני השני שמוחלים?
סליחה על השאלה המסובכת.

5. שאלתי רב מסויים לגבי שבת לכסות צלחת בתבנית אלומיניום (צלחת ועל גבה תבנית..) ושם את זה על הפלטה, לגבי איסור אוהל, בונה ומטמין. הוא השיב שיש בזה איסור מטמין, אבל כעת נראה לי שלא בטוח שהסברתי נכון את עצמי. התכוונתי שלפני שבת לכסות את הצלחת בתבנית, לנסות לשוות לתבנית את אותו הדין שיש למכסים רגילים של סירים.
האם יש בזה איסור? ומה הדין בנייר אלומיניום, לעטוף (לפני שבת) את הצלחת?

6. כ"כ, הייתי רוצה לאשש את ההיתר להוזיז בשבת מנורת עמוד של פלורסנט (היינו, אין חוט להט). גם בלי שינוי.
אומנם באתרכם (http://goo.gl/5RSmMz) פסקתם לאסור, אך ציינתם לילקוט יוסף (שבת ב' ע' תכ"ה. יש טעות לכאורה במראה מקום שציינתם- קכ"א) והוא לא מזכיר פלורסנט. וכמדומני, זה צריך להיות מותר לספרדים.

תודה רבה על הכל. ישר כוחכם לאורייתא.

תשובה:

1. ברור שכאן מדובר באדמה עצמה והיא שייכת לבעליה.
2. כיו שהמגירה תלוי בשידה, נמצא שהשידה מחזיקה את כלי המוקצה והיא כולה נחשבת בסיס לדבר האסור, כך מבואר במשנה ברורה בסי' שי ס"ק לא בשם החיי אדם.
3. יש להכשיר אותה לפסח, ראשית יש חשש שאכן היתה לחות שהעבירה טעם, שנית אחת מחומרות הפסח היא שגם ממגע יבש נזהרים, כך מובא בפוסקים בסי' תנא.
4. נראה שאת הכסף שנלקח ממך שלא כדין השכן צריך לשלם, שכן הוא בעצם השתמש בחשמל שאתה שילמת, אולם את ההפרדה של השקעים המשכיר צריך לבצע, כחלק מהתחייבויותיו להעמיד דירה ראויה. תעשו אומדן בערך ותמחלו אחד לשני.
5. כיון שהתבנית לא עוטפת את הצלחת אלא רק מונחת מלמעלה כמו מכסה זה לא הטמנה. לעטוף באלומניום לצורך כיסוי האוכל מותר, גם אם כדי להחזיק את זה אתה צריך לעטוף גם את הצלחת.
6. הנושא של מוקצה בשלהבת אינו מוגדר ברור בפוסקים, ומשום כך הכריע הגרי"ש אלישיב להחמיר, אינני יודע בזה חילוק בין אשכנזים לספרדים.

בהצלחה רבה!