בס' תרע"ד הביא המחבר מחלוקת אם מדליקין מנר לנר ע"י נר של חול או לא. והביא דעת האוסרים בסתם. וכנראה ע"פ כללי ש"ע שלהלכה קיי"ל כהאוסרים.
רמ"א שם כתב שיש מנהג להחמיר מנר לנר לענין חנוכה ומ"א שם כתב שיש להחמיר מנר לנר בכל נרות של מצוה.
וכיון שבסברא דברי מ"א קשים, כתב הפמ"ג בא"א שאין להחמיר בשאר מצות אלא ע"י אמצעי. ולפי זה מדינא, מותר להדליק נר שבת מנר שבת ע"י אמצעי. וכן העתיק המ"ב בס' רס"ג ובבאור הלכה שם.
אבל צ"ע איך אפשר לומר מותר מעקר הדין להדליק מנר לנר ע"י אמצעי שזה נראה סתירה לסתימת המחבר.
וחשבתי שיש לומר שמה שקיי"ל כיש אוסרים ע"י קינסא אינו אלא לענין חנוכה שיש תרתי לריעותא: להדליק נר אמצעי דאינו אלא הכשר מצוה, וגם כונתו להדליק נר שאינו מצוה כ"כ, אבל לענין שאר נרות שכל נר ונר מצוה בפ"ע אינו אלא חדא לריעותא ומותר. אבל זה אינו שרמ"א כתב שאינו אלא מנהג שלא להדליק נר חנוכה מנר חנוכה כלומר מדינא אין שום חילוק ביניהם. וצ"ע.
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי כל כך את שאלתך, הרי זה גופא כתבו הפוסקים שהחומרא הזו מיוחדת לחנוכה ולא לשאר מצוות, כך שאין כל ראיה מדברי השו"ע לכלום. כמו כן, מה שהעלית שבשבת הכל מצוה וממילא הדין קל יותר, בביאור הלכה בסי' רסג נוקט הפוך, שכן ההידור בנר חנוכה הוא מדינא דגמרא ואילו בשבת לעצם המצוה די בנר אחד בלבד, ואפשר שהשאר דינם כרשות ממש.
שאלתי מיוסד – שפשוט מהפוסקים (עיין מרדכי רמז ערא והג"מ להלכות חנוכה ה:כ) שכתבו דכיון שקי"ל מדליקין מנר לנר א"כ ה"ה בשאר נרות של מצוה. הרי זה פשוט ששאלת הגמ' נוגע להדלקת שאר נרות של מצוה ואם אסור בחנוכה ה"ה אסור בשבת ובבה"כ וכו' וכיון שקיי"ל שאסור ע"י אמצעי למה יהא מותר בשבת. ולדידך שהבין שמסקנת הבאור הלכה ששאר נרות של שבת אינם אלא כרשות ואינם של מצוה (אבל באמת נראה שמסקנתו שכולם בכלל מצוה), פשוט שצריך להחמיר בשבת יותר. ואיך יכול להיות מותר ע"י קינסא.
שאלת משו"ע, בשו"ע לא מפורש ודברי הפרמ"ג מתיישבים בדבריו.
השאר תגובה