לתרומות לחץ כאן

לגבי זכות יוצרים וכתיבת ספר בימינו

בס"ד

לכבוד מעלת תורתיכם הרבנים האתר דין שליט"א,

שאלה: ילמדנו רבינו על ענין זכות יוצרים לגבי כתיבת ספר או פירוש על ספר, מה כן מותר ומה לא.

א: אם נגיד שרב רוצה לכתוב פירוש על ענין הלכה ורוצה להביא דעת הפוסקים שבזמנינו על הסוגיא,דהיינו רק מה שמשמע לו ולא לצטט הכל שכתבו כמו שעשה הטור, הב"י, הש"ך וכל גדולים הקדונים שמביאים מקור לדבריהם ולפעמים מוסיפים מה דעתם על זה, ושכן ראיתי כן שיש פוסקים שבזמנינו עושים – ובזה מתקיים כמו שכתוב במשנה אבות פרק ו וז"ל
" והאומר דבר בשם אומרו הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי " . אלא ששמעתי ולא אסמוך כ"כ על זה שלא בדקתי בעצמי אלא דרך שאלה אניח כאן, שיש מקפידים שלא להביא דבריהם ואפילו אולי לומר שזה גזל – לכן ילמדינו על זה בבקשה.

ב: כמה פעמים יכול לצטט דעת פוסק שהמחבר מחשבו חשוב?
הרי הטור וב"י הביאו דעת הרבה פוסקים ובפרט הב"י שבנה יסודו על הרמב"ם, רי"ף והרא"ש וכמעט בכל סימן וסעיפיו מביא דבריהם ומדוע עכשיו לא תוכל לעשות כן? בצד אחד מצד זכות יוצרים שהגנה למחבר ספר המצוטט, אבל לאיכות הלומדים זה לא כ"כ טוב. מה חוות דעתיכם על זה לגבי האופן הראויה שמומלץ בזמנינו?

ג. נראה פשיטא שאדם יכול לכתוב לעצומו מה שירצה כמו שירצה ולצטט מי שירצה וכו' ללימוד אלא לא למכור, וכ"ש לעשות רק הגה על ספר בלי לצטט שום מילה של הספר שיכלוב עליו ,ורק יכתוב הגהותיו . אבל מ"מ הנשאל המרכזי בסעיף זה הוא מהי הגדרה לעמצו? פירוש האם יש גיבול כתב עושה לדידיה שיניח בבית לזכרון ותועלת לימודו לחוד? ונוסף אם חושב הרב שיכול לעזור התלמידים להצליח בלימודם וזה חיבור שעשה לעמצו ויקל להם – האם יש כמות מסוים: של דפים שיכול לעשות את זה, וכמות מסוים של אדם שיכול לחלק את חיבורו (הגה וכד')? ומה אם עשה ספר שלם לדידיה כי רוצה שלימודו יהיה מסודר וברור לו ושמור בפיו כדי להשיב לשאולים לו דברים בין במה שלומדים בין הכלה ודברי תורה , כדי להיות רב טוב ולעזור מי שיפנה לו אף פעם לא תוכל להדפיס ספר שעשה בשביל ז"י ? ואם ימות כיצד אנשים אחרים יכולים להנות מזה ולהשכיל ?

ד. מי שכתב או סרק ספר והגיה טעויות בודאי טרחה גדולה היא והוצאה מרובה לשלם מישהו לעשות את זה ולפי השיש לנו בזכות יוצרים מי שנהנה מעבודה זה עליו לשלם על הנהתו דהיינו לקנות הספר, אינו אלא ללמוד מספר שנמצא בבית מדרש וכד' שזה פשוט. עכשיו הנשאל מי שיעשה האותו עבודה בעצמו, שהוא לוקח דפוס עתיק שאין לו שום בעיה של זכות יוצרים ויטריח את עצמו לעשות גירסה דיגיטלי מזה וראה מקצת מן הגירסאות שבזמנינו כי יש דברים בדפוס שקשה לקרוא או להבין משום החסרון באיכות, האם זה גם נחשב שהוא נהנה על עבודה שאחרים עשו ואם ימכור ספר שעשה גירסה דיגיטל עם עזר מן הספר שכבר תיקנו בזמנינו יחשב כגזל ?

ה. שמעתי מישהו שאמר שאם יסרוק משהו של רבנים קדמונים כמו ש"ס או ש"ע אע"פ שזה מספר שבימינו ומ"מ יעשה קצת שינוים ועבוד על זה לא נחשב שיהנה כ"כ ולכאורה נראה מותר. אבל הנשאל כאן הוא הרי אע"פ שיעשה שינוי כלשהו או אפילו הרבה מהם הלא יהנה על עבודה של אחרים כיון שחברה שהוציא לאור ספר זה שילם מישהו להקליד כל מילה ולקתן מה שסרקו וכו' – ואם אע"פ שישנה מזה מ"מ קונה בשינוי כגזלן – דהיינו נחשב גזל?

ו. קראתי קצת מן המקורות שליכם כאן, בבקשה איפה אתם ממליצים מקורות לענין במה שנהוג בזמנינו.

אשמל מאוד ותועלת רבה לשמוע חוות דעת של כבודיכם על זה, לכן ילמדנו רבינו על חילוקים שיש על ענין זכות יוצרים .

תודה רבה רבה וה' יברככם בכל מכל כל!

ברכה והצלחה,

תשובה:

שלום רב,

מותר לצטט קטעים, בין לצורך הוכחה ובין כדי לחלוק, אבל לא להעתיק מאמרים שלמים, או קטעים החשובים כחיבור לעצמם.
כמובן, שלא ניתן להדפיס ספר מחדש בתוספת הגהות.

לאחר תקופה ארוכה אין זכויות על הספר. לפי החוק שבעים שנה לאחר פטירת היוצר. הגר"מ שפרן שליט"א אומר שנהוג בבתי דין שכל עוד היורשים מטפלים בהדפסת הספר, אין לאחרים להדפיס, אבל אם הספר אזל והיורשים לא עוסקים בהדפסה, מותר לאחרים להדפיס.

לעיון נוסף עיין עלון המשפט גליון 39, בספר משנת זכויות היוצר ובספר עמק המשפט ח"ד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל