שלום רב, אני נשבעתי לבן זוגי
שאנחנו לא נתחתן אם אני
משקרת לו. ואני אכן שיקרתי
ואני רוצה לבטל את השבועה
שלי. מה עליי לעשות?
תשובה:
שלום רב,
את חייבת לעשות התרת שבועה.
יש אפשרות שאם לא תעשי התרת נדרים מלבד העובדה שאם תחתני איתו תעברי על איסור הפרת שבועה, אלא גם יתכן שהנישואין לא יתפסו.
מקורות:
בתמורה ה,ב נחלקו אביי ורבא, כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני לא לא מהני. לדעת אביי למרות שעבר על איסור, אי עביד מהני. ולדעת רבא אי עביד לא מהני ולא חל המעשה.
לדינא, אין הכרעה ברורה במחלוקת זו. הרא"ש כתב בתשובותיו (כלל ז' סי' ד') שהלכה כרבא שאי עביד לא מהני, וכך גם כתב הרשב"א (קידושין סז,ב ד"ה אימא). וכן פסק הריב"ש סי' רסח.
ובדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים. הלחם משנה (בכורות פ"ו ה"ה) והשער אפרים (סי' קיג) הוכיחו מהרמב"ם שם שפסק שהמוכר מעשר בהמה לא חל המכירה (משום שכתוב לא יגאל) ואינו לוקה. ולכאורה נראה שפסק כאביי. משום שלדעת רבא שבלא"ה אי עביד לא מהני, מבואר בגמרא שלוקה משום שעבר על מימרא דרחמנא כלומר, למרות שלא חל המכירה. ובנודע ביהודה (תניינא אבה"ע סי' קכט בהיתר הראשון) האריך הרבה בדעת הרמב"ם, ומסקנתו שדעתו לפסוק כאביי שאי עביד מהני.
אבל הרב המגיד (גזילה פ"א הלכה ט') כתב שדעתו כרבא שאי עביד לא מהני. וכן כתב הריב"ש שם בדעת הרמב"ם שדעתו כרבא. וראה עוד בשו"ת ברית אברהם (אבה"ע סי' קכא). ובשו"ת בנין עולם.
אמנם התוס' בשבועות ו,א כתבו שבאיסור שבדה מלבו (לא איסור שהתורה מצווה אלא איסור שהוא יצר לעצמו כגון שבועה) גם לדעת רבא אי עביד מהני. אבל דעת המרדכי (שבועות רמז תשפ"ד) שגם באיסור כזה לדעת רבא אי עביד לא מהני.
לכן זה לא פשוט שאדם שנשבע שלא להתחתן עם פלוני, ובסופו של דבר הוא מתחתן שהנישואין תופסים.
יש לציין שהתרת השבועה צריכה להעשות בפני הבחור הנ"ל מאחר והשבועה היא לטובתו ועל דעתו נדרה, ולדעת הרמ"א ביו"ד רכח ס"כ גם אם אין זה לטובתו ועיי"ש בש"ך שקיי"ל כטעם בירושלמי מפני החשד
השאר תגובה