מנהגי העדה הבוכרית

רבני בית ההוראה
כ"ד תשרי ה'תשע"ו

שלום,

שאלות לגבי העדה הבוכרית:
1.למה בקידוש של שישי הנשים יושבות והגברים עומדים, הגברים שותים את יין הקידוש מכוס והנשים מצלחת?
2.למה במקום “לחיים” אומרים “סברי חיים” מאיפה זה לקוח?
3.בסוף ברכת המזון אומרים “ברוך הזן ברוך השולחן?
3.למה רוב המנהגים לפי רמ”א עם בוכרים “ספרדים”?

תודה

שלום רב

אינני בקי במנהגי בוכרה, ניסיתי לחפש בספרים שתחת ידי ובמאגרים השונים ולא העלתי הרבה בחכתי… לא מצאתי מקור לכך שהמנהג היה שנים יושבות, כם מצאתי שמנהג בוכרה שהקידוש הוא בעמידה, לדעתי מדובר בשיבוש שהשתרש במשך הדורות, כביכול נשים מחוייבות פחות לטרוח במצוות… כמו כן לא מצאתי זכר לכך שהנשים שותות מהצלחת, ואדרבה כן מצאתי שהמנהג היה שכולם שותים מכוסו של המקדש העוברת מיד ליד, ובעלת הבית שותה ראשונה, מיד לאחר הבעל.

אכן המנהג היה לומר סברי חיים אך לא מצאתי טעם לכך.

אמירה זו בסוף הברכה כנראה אינה הלכה אלא מנהג נימוסי, גם בקרב יהודי גרמניה השתרשה ברכה דומה שתרגומה הוא בסגנון תודה על הארוחה.

מה שהרבה מנהגים הם כדעת הרמ”א זו אינה תופעה המיוחדת ליהודי בוכרה, בכל קהילות ספרד כך היה, הבן איש חי מרבה מאוד להכריע כדעת הרמ”א ודבריו היו פסיקה גמורה בהרבה קהילות הספרדים, כאן בארץ ניטש ויכוח גדול בענין, כאשר הגר”ע יוסף תבע לשנות כל זאת, משום שסבר שהשו”ע הוא מרא דארעא ישראל ויש ללכת כאן אחר פסיקותיו, ולעומתו טענו רבים שיש לשמר את מנהגי האבות, כך סבר הגרב”צ אבא שאול וכך סובר הגר”י עדס, וזהו נדון רחב שכבר דשו בו רבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים