שלום לרב, האם מותר לקטוף יום טוב ראשון או שני של גלויות את ההדס לצורך נטילת לולב ? אשמח למקור בעניין
תשובה:
מועדים לשמחה,
בודאי שאסור. לקטוף זה איסור קצירה. וזה לא הותר ביום טוב גם לא לצורך אוכל נפש. במשנה במסכת סוכה (לב,ב) מבואר שאפילו הדס שהרוב הם ענבים שהוא פסול. ומותר להוריד את הענבים כדי להכשיר את ההדס, שאסור לעשות כן ביום טוב.
בהמשך לשאלה, ידוע שחכמים יכולים לבטל מצווה דאורייתא בשב ואל תעשה , אולם זה בשביל שלא לחלל שבת בדאוריתא ( לולב , שופר..) אבל פה קשה לי להבין , הרי יש ציווי לקחת ביום הראשון לולב.. זה ציווי דאוריתא ונכון שאיסור מלאכה ביו״ט הוא כשבת אולם פה קצירה בשבת הינה אסורה מדרבנן ( למלאכת אוכל נפש) ונכון שלא אוכלים את הלולב או ההדס , אבל המלאכה של קצירה איסורה מדרבנן , ומדוע שלא התירו חכמים באיסור שבות לצורך מצווה דאוריתא לקצור,שהרי על מה שאמרו שיש כח לחכמים לבטל מצווה דאוריתא בשב ואל תעשה יבמות צ: זה רק שלא יבוא לאיסור דאוריתא אחר, ופה ביו״ט שני של גלויות זאת גזרה לגזרה לא כן? ושאלה נוספת , הרי גם ביו״ט ראשון שהוא מהתורה , הרי ביו״ט לא גזרו חכמים לטלטל לצורך יו״ט ופה גם האיסור דאוריתא ומדוע שלא יתירו לקצור ביו״ט לשם מצוות נטילת לולב דאוריתא, שאין פה מראית עין שהרי לצורך אוכל נפש היה מותר ורק שחכמים אסרו , ושוב זאת גזרה לגזרה לא כן? ושאלה אחרונה , הרי שבות דשבות לצורך מצווה שרי , ואם כן נתיר ע״י גוי לקצור את עלי ההדס לדוגמא או בשינוי והרי האיסור יהיה איסור דרבנן של קצירה ולצורך מצווה מדוע שלא יהיה שרי?
מי שנמצא באי בודד ללא יהודים שניתן לבקש מהם יוכל לדון בכל דבריך… אבל הרי ניתן לבקש רגע ד' מינים ממישהו!
שלום רון, מועדים לשמחה.
א. מה שכתבת שקצירה אסורה ביום טוב רק מדרבנן – זהו מחלוקת ראשונים (מובא במ"ב תצה-יג).
ב. מה שאתה כותב להתיר ביום טוב שני לקצור בשביל מצוה דאורייתא – לא ברור על מה אתה מדבר. ביום טוב שני אין מצוה דאורייתא ליטול ארבעת המינים. אמנם במקדש מצות ארבעת המינים נוהגת כל ז', אבל שם אין יום טוב שני.
ג. עיקר שאלתך, להתיר שבות לצורך מצוה דאורייתא נשאלה על ידי פני יהושע (סוכה לג:) לגבי מיעוט הענבים בהדס. והוא תירץ שמדובר באופן שיש לו הדס אחר (וזה כמו שכתב לך רב). ומשמע מדבריו שאם אין לו הדס אחר, אכן איסור דרבנן נדחה בשביל קיום מצות ארבעת המינים.
יש לציין, שדברי הפנ"י מחודשים מאוד. וזאת משום שבמסכת ראש השנה (לב:) מבואר שחכמים לא התירו שום שבות בשביל לקיים מצות שופר (זה, דרך אגב, תשובה לעיקר שאלתך – אכן אין כלל כזה שאפשר לדחות איסור דרבנן בשביל לקיים מצוה דאורייתא).
ד. לגבי מה שכתבת בהמשך על גזירה לגזירה – לא הצלחתי להבין את כוונתך.
ה. לגבי לחתוך ע"י גוי – לא הבנתי מה הקושיא. מי אמר שזה אסור? אדרבה, אם אכן מדובר בשבות דשבות, יהיה מותר לעשות כן לצורך מצוה דאורייתא (כמבואר בשו"ע תקפו-כא. וכן עי' רעק"א תרמ"ו. ונראה לי שגם בביכורי יעקב בסוף תרמ"ו מדבר על זה בהקשר של הדס).
השאלה היא כאשר ציוה הקב״ה לעשות פעולה לצורך היו״ט הרי זאת מצות עשה ואע״פ שלא כתב וקצרת לך ביום הראשון וכתב ״ולקחת ״ אין הכי נמי שהרי המצוה היא בעצם הלקיחה, ונשאלת שאל איזה איסור בדיוק דוחה את המצוה ? שהרי יש לנו כלל מצות עשה דוחה לא תעשה, כגון לא תלבש שעטנז – גדילים תעשה לך" וודאי שבמקרה זה הכלל של ״שב ואל תעשה״ לא חל, ואם כן שוב חוזרת השאלה ביו״ט ראשון ישנה מצוה אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, ״אוכל נפש״ וכאן לומדים שישנו איסור לקצור כמו בשבת אם זה לא לאכילה ( אע״פ שגם זה לא מוכרך- כפי שצוין לעיל שיש מקום לומר שהמלאכה קצירה בוטלה מדאוריתא בין לאכילה ובין שלא , ואיסורה מדרבנן) ונחזור שאם כן ישנו איסור תורה לקצור כגון בשבת, אולם ישנו ציווי לקחת לולב והדס וכו… והנה כאשר המצווה היא קשורה באיסור ז״א שניהם קשורים בציווים שסותרים לגבי אותה מצווה הרי הכלל של עשה דוחה לא תעשה צריך לחול? ועוד אפשר להוסיף שהרי בגוי ניתן להתיר ואם כך אף בשינוי או בשניים שקוצרים ניתן להתיר ואם כן אף לצורך גדול כגון קיום מצווה דאוריתא ביום ראשון של סוכות במקום דחק אף לכתחילה אפשר להתיר שום ספק ספקא… לא כן?
למען האמת, לא הצלחתי להבין את כל אריכות דבריך. אבל הבנתי שאתה שואל למה שלא נאמר "עשה דוחה לא תעשה".
תשובה לשאלתך מבוארת בסוגיא שכבר ציינתי (ראש השנה לב:): ביום טוב, חוץ מלא תעשה יש גם עשה, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. ראה שם במפרשים נידונים לגבי "בעידנא" ועוד.
השאר תגובה