לתרומות לחץ כאן

לולב ביום א' במתנה על מנת להחזיר

בס"ד

שלום וברכה למעלת כבוד תורתיכם הרבנים אתר דין שליט"א,

שאלה: מעשה ערב חג סוכות, אחד אשכנזי שמשום לחץ ההכנות לחג וכו' שכח לשאול מורה הלכה לגבי ענין לולב, כי יש לו כמה בנות ולא רצה לקנות לכל אחת לולב ורצה שבנותיו ישתמשו בלולב שלו, אלא לא ידע כיצד לעשות התנאי למתנה. כבר עבר הזמן ולא שאלתיו מה עשה, פשוט נראה שיצא הוא ע"י חובה כי הוא השתמש בו קודם כולם ומה שלא שאלתיו מה עשה לגבי הבנות. מ"מ רציתי לדעת על הנידון שמתוך שאלתו כשהייתי פנוי היום להסתכל בהלכות לולב וח"מ הייתי מסופק על כמה ענינים. ולא היה לי מספיק זמן לעיין היטב לכן אני סומך עליכם.

מובן בש"ע או"ח תרנח סע' ג' שאדם לא יוצא בלולב שאול, אבל במתנה מותר. אבל אם תראה מש"כ בח"מ סימן רמ"א בהגה בהלכות מתנות לגבי מתנה על מנת להחזיר (ובדאי בכל מה שכתבו הפוסקים – רק הבאתי דברי ש"ע בקיצו במקורות בסוף השאלה) נראה שיכול להיות עיכוב בשלון שהשתמש אם לא קצב זמן וגםאם חסר לשון " תחזירנו לי" וגם זה נראה לכאורה מסעיף ז'. והשאלות אלו:

1. כתוב שם " בודאי נותנו שיחזירנו לו בעוד שצריך לו וצריך להחזיר לו מיד. ואם אמר: על מנת שתחזירהו, ולא אמר: לי, יכול להחזיר כשירצה" . מהו אם הוא יאמר לבנותיו להשתמש בלולב למחרת, וזה היה בלילה והלך לישון ,ואמר בלא לשון "תחזירנו לי" אלא סתם "תחזירנו" האם זה משמע שתחזור לו הבת כשתרצה, ונ"מ אם יקום קודם ממנה ולקח בבוקר ללכת לבה"כ ובירך שלא יצא וגם בירך לבטלה?(כי נראה שהיה תלוי בה לחזור לו ולא הוא לקחת סתם בלי רשות שלה ). ותו אפילו נאמר שאמר "תחזירנו לי" אלא לקח בלי שהיא תחזיר לו מיד כמו שכתוב אלא הוא לקח בבוקר בעצמו, האם יש בזה גם האותו בעיה?
2. ואם אמר בלשון "שתחרזירנו לי" בכמה בנות מועיל או צריך לומר " אתם תחזירו אותו לי" ? וגם אם רק אמר לבת אחת בלשון יחיד וכוונתו שכולם יצאו אבל לא אמר מחסרון ידיעתו על זה, יכול הבת המקבלת לתת לאחותיה והן יחזרו לה והיא לו בחזרה?
3. אם היה עיכוב בזה, ונגיד שלא יצא ובירך לבטלה, האם יש להודיעו משהו בחג או מוטב לא להצטער לו שזה יכול לפגום בשמחת בחגך, ויאמר לו רק אחר החג? (כדי שידע כיצד לעשות פעם הבא)
4. נגיד אם לדוגמא היה אדם קצת קשה שרק שומע לרב אחד, והוא לא נמצא, האם אומרים מוטב שיהיו שוגגים או י"ל לו מ"מ שמא ישמע ויעשה הנכון ?
5. או אולי כל מש"כ בח"מ שם רק בבית דין כשיש טענה ,ויש חילוק כאן בין בני משפחה ואם לא ידקדק כ"כ אולי אין עיכוב בזה?

מקורות:
ש"ע או"ח- הלכות לולב סימן תרנח
ג. אין אדם יוצא ידי חובתו ביום ראשון. בלולב של חבירו שהשאילו, דבעינן לכם (ויקרא כג, מ), משלכם, ואפילו אמר לו: יהא שלך עד שתצא בו ואח"כ יהא שלי כבתחלה, לא יצא דהוי כמו שאול; ואם נתנו לו במתנה, מותר.
ש"ע – חושן משפט הלכות מתנה סימן רמא – ו' ,ז'
ו. הגה: לא קצב לו זמן להחזיר, יכול המקבל להחזיר לו כשירצה. ואם הוא דבר הצריך לנותן, כגון שהוא אתרוג בימי החג, ואמר: על מנת שתחזירנו לי, בודאי נותנו שיחזירנו לו בעוד שצריך לו וצריך להחזיר לו מיד. ואם אמר: על מנת שתחזירהו, ולא אמר: לי, יכול להחזיר כשירצה (תשובת רשב"א סימן אלף).
ז.לפיכך הנותן שור לחבירו וא"ל: על מנת שתחזירנו, והקדישו והחזירו, הרי זה קדוש. אבל אם א"ל: על מנת שתחזירהו לי, אינו קדוש, שלא התנה עליו שיחזיר לו אלא דבר הראוי לו.

מה הראוי לעשות במצב כאלה למי שיש לו כמה בנות ולא רוצה או אינו יכול לקנוצ לכולם לפי דעת הרבנים חשובים של אתר דין?

ברכה והצלחה רבה לכם!
ה' יברככם ושתצליחו בכל מכל כל!

תשובה:

שלום רב

אין כאן מקום לשאלה, ברור הדבר שהבנות הניחו את הלולב במקומו כדי שהאבא יקח אותו כשירצה ומבחינתם הוא יכול לעשות בו כטוב בעיניו, ואין לך חזרה טובה מזו…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *