שלום,
אשתי בבית חולים כעת אמורה ללדת.
האם אני חייב לישון ולאכול בסוכה?או שאני יכול לישון בבית חולים או בבית של מישהו.
תודה
תשובה:
שלום רב
ראשית נאחל לאשתך את כל הטוב! ובעזרת ה' תלד עוד לפני החג ילד בריא ומוצלח בכל!
אם אתם לפני לידה ואשתך זקוקה לך ולתמיכתך בזמן הצירים וכו' ודאי אתה פטור מהסוכה, שהרי לא תוכל לעזוב אותה ברגעים אלו, והדין בזה כמו שאמרו חכמים חולים ומשמשיהם פטורים מן הסוכה. אולם, אם תהיו כבר לאחר הלידה כפי שאנחנו מקווים, הרי אשתך לא תהיה זקוקה לך כל הזמן, וגם בימים רגילים לא היית שוהה ליד מיטתה ברציפות, כך שאין סיבה שלא תאכל ותישן בסוכה, אני מניח שבכל בית חולים יש את האפשרות הזו. במקרה שאין אפשרות לשינה בסוכה אני מניח שאם מדובר אחרי הלידה עדיף לשהות במקום שיש בו סוכה, שכן אשתך מבחינה רפואית אינה זקוקה לך בחג, אלא שכמובן רוצה לשמוח איתך ביחד, אבל אין בכך כדי לבטל מהמצוה.
שיהיה בשעה טובה בקלות ובשמחה!
כשקראתי את התשובה הרגשתי שהשואל עלול להבין את הדברים בצורה חד צדדית מדי. לכן ברצוני להאיר בכמה נקודות:
"אם תהיו כבר לאחר הלידה כפי שאנחנו מקווים, הרי אשתך לא תהיה זקוקה לך כל הזמן, וגם בימים רגילים לא היית שוהה ליד מיטתה ברציפות, כך שאין סיבה שלא תאכל ותישן בסוכה"
אשה אחרי לידה זקוקה לעזרה. נכון שהיא לא צריכה עזרה כל רגע ורגע, אך שהייה לצדה לפרקים במשך היום חשובה לה מאוד מבחינה טכנית. בזמן שהבעל שוהה לצדה הוא מוגדר כמשמש חולה, ומותר לו לכתחילה לאכול חוץ לסוכה.
"במקרה שאין אפשרות לשינה בסוכה אני מניח שאם מדובר אחרי הלידה עדיף לשהות במקום שיש בו סוכה, שכן אשתך מבחינה רפואית אינה זקוקה לך בחג, אלא שכמובן רוצה לשמוח איתך ביחד, אבל אין בכך כדי לבטל מהמצוה."
יתכן שהיא לא זקוקה לתמיכה של הבעל מבחינה רפואית, אך אין ספק שזה עוזר לה מאוד [לא רק מצד השמחה, אלא מבחינה טכנית (להביא, להרים, לקרוא לאחות ועוד אלף ואחד דברים)], לפיכך אין גם ספק שהבעל הנמצא עם אשתו בבית חולים אחרי הלידה מוגדר כמשמש חולה. ופטור ממצות סוכה.
[אציין גם, שגם בזמן שהאשה בפירוש לא צריכה את הסיוע של הבעל, הדבר נכנס תחת ההגדרה של המקרה המבואר בשו"ע תר"מ-ג. השיטה המחירה (באופן זה) מובאת כ'יש אומרים' כנגד סתם. וגם לגבי השיטה מחמירה מציין המ"ב שהדברים לא נאמרו בחולה שיש בו סכנה (כידוע, שאשה בימים הראשונים אחר הלידה מוגדרת כחולה שיש בו סכנה)]
לדעתי אשה ששוהה בבית חולים לאחר לידה מקבלת את כל מה שמשמשי חולה יכולים לתת מבחינה רפואית, ומבחינה זו נחשב הדבר שיש משמשי חולה צמודים אחרים, צוות בית החולים, וברור הדבר שמשמשי חולה שפטורים מהסוכה הם רק אלו שהוא נצרך להם ולא כל מי שרק ירצה להכנס תחת המטריה הזו. לידה היא דבר המוכר לכולנו… ב"ה נשים יולדות ויש בבית ילדים אחרים, והבעל מתרוצץ בין הבית לבית החולים ותוך כדי גם הולך לעבודה או לישיבה, כך שרוב הזמן מבחינה טכנית הוא לא שוהה לצד מיטתה והכל בסדר, אז מה ההגיון שבדיוק בסוכות נפטור אותו ממצוה חביבה זו?
אני חושב שכל מי שעוזר ליולדת ברגע הנתון, או נמצא בהיכון (כלומר עומד מוכן להיענות לבקשת היולדת) מוגדר כמשמשי חולים.
אז נכון שהבעל לא חייב להיות כל הזמן לצד היולדת, אבל נגיד כשהוא לבקר אותה ונמצא אתה איזה שעה או שעתיים, דבר רגיל הוא שהוא מסייע לה (להביא תינוק מהתינוקיה, לקרוא לאחות, להביא לשתות וכדומה). באותו זמן הוא פטור ממצות סוכה.
נכון שמצות סוכה היא מצוה חביבה מאוד, אבל גם גדרי ההלכה שקבעו חז"ל הם חביבים ביותר.
(אם דבריכם נובעים מכך שאתם מרגישים את רוח הדברים – שיתכן כי השואל מבקש "פתרון לבעיות הלכה" – לא אמרתי כלום)
אני חוזר על דברי, כיון שבבית החולים צרכי היולדת מסופקים לגמרי על ידי הצוות, אני סבור שאותן עזרות קטנות שהזכרת אין בהן כדי לפטור מהסוכה. שונה הדבר לדעתי אצל חולה המאושפז במחלקות אחרות, והוא מסתייע סיוע של ממש באלו שלצידו [והעובדות כך מוכיחות שמשפחות איכפתיות הרבה פעמים נשארים לצד החולה סביב השעון, כיון שמודעים לכך שבית החולים אינו יכול לספק לו את צרכיו באופן מושלם, וגם עצם נוכחותם גורם לצוות להתייחס יותר].
השאר תגובה