לתרומות לחץ כאן

אתרוג שיש בו נקודות שחורות משני צדדיו

האם יש להחמיר באתרוג שיש עליו כמה נקודות שחורות שנמצאות בשני הצדדים של האתרוג דהיינו רוב היקפו אף שאינן מתפשטות ברוב שטח האתרוג. (כי במג"א החמיר בזה וכן המ"ב, אך ראיתי שהחזו"א בסי' קמז היקל בזה, ונ"ל שכדבריו מוכח בריטב"א בדין זה)

תשובה:

שלום רב

ידוע הדבר שכדברי החזון איש נראה בריטב"א ובר"ן שם, אולם לאחר שהמגן אברהם החמיר על פי דיוקו בדברי הראב"ד וכדבריו פסקו המשנה ברורה סי' תרמח ס"ק מא, שו"ע הרב האליה רבה וחיי אדם, מי יבוא אחריהם להקל בדבר כהוראת החזון איש.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. היו לי מעט מחשבות בזה, כי לכאו' קשה לומר שנעלם מהמג"א והמ"ב דברי הר"ן והריטב"א ואפי' לא הזכירו דבריהם (ואדרבה במ"ב כתב דדין זה הוא לכ"ע), וגם דחוק לפרש כהמ"א כמ"ש החזו"א, וגם נ"ל שמהש"ע בעצמו לכאו' לא משמע כן שכתב (תרמח' סעי' י) "כגון שכולם מצד אחד.." ומשמע שיש שיש אופן שכשר אע"פ שאין כולם מצד אחד,
    ולכן נ"ל די ברור שכוונת המג"א היא בענין אחר, והיינו דאנו מחשיבים את הרווח שבין חזזית לחזזית בכלל הנימור ומצרפים כל השטח לרוב, אך במקום שהנימור רק מצד אחד איננו מחשיבים את החלק שבצד השני כרווח שבין נימור לנימור, אומנם היכא שהחזזית מתפשט גם לצד השני כיון דהנימור הוי ברוב ההיקף חשיב גם חלק שבצד השני כרווח שבין החזזית והוי ג"כ בכלל הנימור והוי כל ההיקף שכנגד החזזית כמנומר, אך ודאי שלפ"ז אין לפסול אלא במקום שהחזזית מתפשט ברוב גובה האתרוג שבזה ע"י שהחזזית מתפשט גם לצד השני חשיב כל ההיקף שבגובה החזזית בכלל הנימור והוי רוב האתרוג מנומר, משא"כ היכא שהחזזית אינו מתפשט בגובהו אלא שיעור מועט הלא אף אם נחשיב את כל ההקף שכנגד החזזית כמנומר הלא אין זה רוב האתרוג.
    זה נ"ל כוונת המ"א במ"ש שרוב ההיקף פוסל. ובזה נתיישב הענין בפשיטות ולא קשה שום דבר ממה שהקשינו לעיל כמבואר למעיין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *