האם צריך פרוזבול על בנק הרי
זו חברה בע"מ ולא "רעהו" ואין
כאן לא יגוש ?
תשובה:
שלום רב,
אכן ראוי לעשות פרוזבול גם על כספים המונחים בבנק.
מקורות:
ראה ספר שמיטת כספים כהלכתה (פ"י ס"ג ושביבי אש סי' יא) משם הגרי"ש אלישיב, וכך דעתו של הגרב"צ אבא שאול (אור לציון שביעית ז, א). אמנם גם הגרי"ש אלישיב שנטה לומר דאין שביעית משמטת ממון שבבנק או שחייב לבנק, אולם בשבות יצחק (עמ' לה, וע"ע שם פ"ה סעי' ז-ח) הביא נוסח פרוזבול של הגרי"ש אלישיב שנכתב בו גם חובות שחייבים לו הבנקים, כלומר, למעשה החמיר. וראה עוד בחזון עובדיה עמוד מד.
בנוסף, אני מעתיק לך מתשובה שכתב הגר"א וייס שליט"א לאחרונה (עדיין לא פורסם במקום כלשהו) אודות עשיית פרוזבול על כפסים המונחים בחשבון העו"ש בבנק:
במה ששאל במי שהופקדו כספים בחשבון העו"ש שלו לאחר שכתב הפרוזבול האם שביעית משמטתו. ויש מן הרבנים שאמרו משום כך שיש להקפיד לכתוב את הפרוזבול לאחר סגירת הבנקים.
הן ידעתי שרבים מגדולי הזמן נקטו דכסף שמופקד בחשבון בנק הוי כהלוואה, שהרי אין הכסף מונח בקופסה באוצרות של הבנק, אלא הבנק משקיע כספים אלה, ויש מקומות שהבנקים משלמים רבית גם על יתרה שבחשבון עובר ושב.
ואומר אני דגם אם יהבינא ליה בטעניה אכתי יש מקום לדון דאין השביעית משמטתו, לפי דברי הנתיבות (סימן שד"מ סק"א) דכל שהלוה ייחד כספים לפרעון המלוה הו"ל כפרעון אף אם כספים אלה עדיין לא הגיעו ליד המלוה דאין צריך קנין בפרעון ונחשב כאילו החוב כבר נפרע.
ואם דברי נכונים יש לומר דכל חשבון בנק הו"ל כאילו הלוה ייחד כסף לפרעון החוב כיון שבעל החשבון יכול בכל עת ובכל שעה למשוך את כספיו כרצונו, ואין השביעית משמטתו.
אמנם לפי"ז יתחדש דאכן אם הלוה ייחד לפרעון החוב מדעת המלוה אף שטרם פרע אין השביעית משמטתו, והדברים מחודשים.
אך לענ"ד פשוט וברור דאין הפקדה בחשבון עו"ש נחשב הלוואה כלל, אלא כספים אלה ככסף בעין המה וכאילו פקדון הם ביד הבנק. דכיון שביד המפקיד למשוך כסף זה בכל עת ולא מחוסר גוביינא, כאילו אכן כספים אלה מונחים בקופסא והרי הן ככל פקדון.
וגם בהתייחסות בני האדם והמערכת בפיננסית מדובר בפקדון ולא בהלוואה ובעל החשבון מפקיד כסף בחשבון ואינו מלוה כסף לבנק.
וההבדל היסודי בין מלוה לפקדון הוא מה שאמרו חז"ל מלוה להוצאה ניתנה ואין הכסף מזומן ללוה, משא"כ בהפקדה בבנק שבכל רגע בידו למשוך את כספיו.
ואף אין זה דומה למי שהפקיד אצל חבירו מעות מותרות שמותר לנפקד להשתמש בהם ולפיכך חייב באונסים, והוי כמלוה (שו"ע חו"מ סימן רצ"ב ס"ז), דהתם משהותר לו להשתמש בהן והוציאן שוב אינם בעין, משא"כ בחשבון בנק שבכל שעה כספיו מוכנים ומזומנים לפניו.
וידעתי שאין כאן כסף בעין וידעתי שאין חשבון בנק תיבת גמא שבתוכו ערימת מטבעות, אך פשוט בעיני דאין בזה נפ"מ כלל, דבזמנינו כח הוא כפועל ומספרים אלה הנזקפות לזכותו ככסף בעין המה.
ומשו"כ נראה ברור לענ"ד דכסף שיש לאדם ביתרת עו"ש אין השביעית משמטתו כלל.
אמנם יודע אני שיש מחברי החולקים עלי, אך לגבי ני"ד נראה דאף אם לא נפליג לומר דהוי כממון בעין ממש. מ"מ נראה דאין השביעית משמטת דעדיף מפסק בי"ד דהוי כגבוי ואין השביעית משמטתו כמבואר בשו"ע (סימן ס"ז סעיף ח'), ועדיף אף ממלוה שיש עליה משכון דאין השביעית משמטתו (שם סי"ב), דכסף שיש בחשבון בנק הוי כגבוי ממש וכמונח בכיסו, ולא מחוסר גוביינא.
וכל זה ברור ופשוט לענ"ד.
אז לפי הגר"א וייס באמת לא צריך פרוזבול על חשבון בנק, נכון?
נכון, אבל יש חולקים.
השאר תגובה