אם אני קונה מזגן והמוכר אומר לי שהוא יחפש את העיצוב שאני רוצה ואני מסכים לזה ומשלם לו במזומן, כאשר בינתים מתברר לי שהוא לרעתי. בעזרת זה שאני עושה איתו שיחת ועידה לחפש את העיצוב שאני צריך לפני שהוא יגמר, ובשיחת הועידה הוא אומר לצד השלישי שאני חולה נפש בלי הוכחה מהפסיכיאטר שזה נכון, ויש סיכוי שהצד השלישי מאמין לשמועה הזאת ויפרסם אותה לאחרים ובכך יותר אנשים עלולים להאמין לשמועה הזאת ולהיות פחות לטובתי ואני מרגיש מזה לא טוב.
ואני רוצה לבטל את העסקה והמוכר אומר לי שהוא מתנצל על שאני העלבתי אותו, האם כדי להיות בטוח שהוא לטובתי, מותר לי לגרום לכך שהוא ילך איתי מלפנים משורת הדין ולתת לי את כל הכסף שאני שילמתי לו?
אם לפי ההלכה זה אסור, אז אני מעוניין לדעת לפי ההלכה מה צריכים להיות התנאים לביטול עסקה כזאת?
כולל על העניין העלבה?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם אין בעיה בעצם העיסקה, אתה חייב להמשיך בעיסקה ואינך יכול לבטל אותה.
לאחר שהמוכר התנצל על שהעליב אותך, עליך למחול לו.
מקורות:
קנין כסף מועיל במטלטלין לעניין שהחוזר בו חייב לקבל על עצמו 'מי שפרע'. עיין שו"ע חו"מ סי' קצח. אף אם המזגן עדיין אינו ביד המוכר, מאחר והוא מצוי בשוק, חל עליו קנין. עיין שו"ע חו"מ סי' רט סעיף ו.
לפי החוק ניתן לבטל עסקה תוך 14 יום, אבל מסתבר שהאיסור לחזור בו עדיין קיים.
למה פשוט שאם ע"פ החוק מותר לחזור, אז יש מי שפרע ולא אמרינן דאדעתא דהכי קנו, [ומה לענין חזרה אחרי שקיבל החפץ לידו?]
החוק אמור אולי לפגוע מהגמירות דעת שיש בקנין גמור וסופי, משום שהמוכר יודע שהלקוח עלול לעתים להחזיר. אבל הוא פוגע ברמת הסמיכות דעת שיש בסיכום בדיבור, משום ש-99% מהרכישות, הלקוח אינו מממש את החוק ומה גם שהוא מפסיד 5% או 100 ש"ח.
מטרת החוק שהעוסק לא יטעה את הלקוח ולא ילחץ עליו לקנות. החוק אכן אינו מחלק בין המקרים, כדי שהוא יהיה פשוט ובר מימוש ואכיפה, אבל אין זה אומר שלקוח צריך לממש את החוק מסיבות שכלל לא היו בין מטרות החוק.
אני מעוניין להגיב בקשר לנושא של "לאחר שהמוכר התנצל על שהעליב אותך, עליך למחול לו."
אם אדם כלשהו אומר לשון הרע על אדם אחר על דברים שלא הוכחו שהם נכונים ובשיחה הזאת היה שותף עוד אדם ויש חשש שאותו האדם מעדיף לקבל את הלשון הרע הזה ולפרסם אותו לאחרים ויש חשש שהאחרים עלולים לקבל את הלשון הרע הזה ולהחרים את אותו האדם שנאמר עליו לשון הרע עד כדי כך שלאותו אדם שנאמר עליו הלשון הרע הזה יהיה נזק נפשי.
האם במצב כזה מותר למי שנפגע מהלשון הרע לתבוע פיצוי על הנזק?
שאלה נוספת, אם נראה שמי שמבקש סליחה על הלשון הרע שלא לצורך תועלת לא באמת מתכוון להתנצל על זה אלא נראה שהוא מבקש סליחה בשביל חנפנות האם במקרה הזה גם צריך לסלוח לו?
ועוד שאלה נוספת, אם האדם מבקש סליחה על פרסום לשון הרע שלא לצורך תועלת וסולחים לו ואחר כך אותו האדם שוב חוזר לפרסם לשון הרע שלא לצורך תועלת, האם במקרה כזה גם צריך להמשיך לסלוח לו?
על הוצאת שם רע אין חובה למחול, רק ממידת ענווה. עיין רמ"א או"ח סי' תרו סעיף א ומשנה ברורה ס"ק יא.
בכל מקרה שיש נזק ממוני או נפשי, אין חובה למחול אלא לאחר שהפוגע יפצה עבור הנזק פיצוי ראוי ולאחר שיהיה ברור שהוא מתחרט באמת.
השאר תגובה