לכבוד הרב שלום.
אשמח שתעזור לי להבין את הלכות תנועה.
1) בכביש שאני לא רואה בו מעבר חציה חובה להמשיך ללכת עד שרואים מעבר חציה?
2) יש פעמים שבשביל מעבר חציה צריך ללכת לקצה הרחוב. האם חייבים להאריך את הדרך?
כי לדוגמה לפעמים המכונית שלנו חונה בצד הנגדי של הכביש ובמקום לעבור בכביש בלי מעבר חציה במשך 10 שניות אני צריך ללכת בערך 4 דקות עד האוטו ואבי התעצבן מזה שחיכה לי.
3)בבני ברק בשבתות כולם הולכים על הכביש,זה בסדר או עבירה.
4)מה הגבול לחיפוש מעבר חציה? עד כמה חייבים?
כל השאלות אני שואל לשיטת הסוברים דינא דמלכותא דינא גם בארץ.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
בכדי להיזהר בחוקי התנועה אין צורך להגיע ל'דינא דמלכותא' אלא הדבר מחויב מצד חיוב האדם לשמור על חייו ועל חיי אחרים. וגם בגלל שהכביש הוא של הציבור והוא רשאי לקבוע כללים כיצד להשתמש בו, וככל דבר משותף.
לגבי מעבר שלא במעבר חצייה, לפי תקנה 110 לתקנות התעבורה, אם יש מעבר חצייה בסמיכות מקום חייבים לעבור במעבר חצייה. בתקנות אין הגדרה מדויקת לסמיכות מקום. הפרשנות המשפטית המקובלת היא עד מרחק של 70 מטר שזה פחות מדקת הליכה. אינני יודע אם יש לקבל את הפרשנות של 70 מטר ככלל ברזל, ייתכן שיש לחלק בין מישור לאזור הררי שההליכה בו קשה יותר. ייתכן גם להבדיל בין אם מרחב הראייה פתוח שהסכנה נמוכה, לבין מרחב מצומצם שהסכנה רבה יותר.
אין שום חשש לחצות כביש הסגור בשבת. החשש למעבר רכב קטן ורכב העובר יודע שהוא חייב לנהוג במשנה זהירות.
