לתרומות לחץ כאן

הלכות ייחוד (2): פרטי דינים

במאמר של השבוע שעבר פתחנו את הדיון בהלכות ייחוד.  התמקדנו במאמר הקודם בעיקר בהגדרה של איסור ייחוד: האם מדובר באיסור תורה או איסור דרבנן, והאם האיסור הוא 'איסור בעצם' או איסור שיסודו 'גדר' בפני איסורים אחרים? בנוסף, הרחבנו את היריעה בקולא הנפוצה של 'בעלה בעיר', והגדרנו מה נחשב 'ליבו גס בה'.
במאמר הנוכחי נמשיך לבאר את פרטי הדין השכיחים של איסור ייחוד. נדון בגילאים שבהם נאמר איסור ייחוד ובסיטואציות שבהן חל האיסור, ונתמקד בעיקר בהיתר השכיח של 'פתח הפתוח לרשות הרבים', בדיני 'שומרים', ובשאלת איסור ייחוד במעלית.

ייחוד עם קרובי משפחה ועם ילדים

כפי שכבר ראינו במאמר הקודם, לא נאמר איסור ייחוד בין בן לאמו ובין אב לבתו. כמו כן, אין איסור ייחוד עם סבים ועם נכדים.

בנוגע לאחים ואחיות, הפוסקים הקלו במצבים של ייחוד לתקופות קצרות, אך לא לתקופות ארוכות-טווח (בית שמואל, אה"ע סימן כב, ס"ק א). יש שהגדירו 'תקופה קצרה' כשלשה ימים, ויש שהרחיבו את התקופה עד לשלושים יום (ראה 'תורת ייחוד' ב, יט). לכן, מותר להורים להשאיר בן ובת בבית במצב של ייחוד, אך בשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ד, סימן סה, אות יא) כתב שאין לעשות כך באורח תדיר.

איסור ייחוד נאמר גם בבנות קטנות, מגיל שלש ומעלה, וגם בבנים קטנים, מגיל תשע ומעלה (שולחן ערוך,סימן כב, סעיף יא). בספר 'אוהלי ישורון' הביא בשם הרב משה פיינשטיין שניתן להקל, בשעת הדחק גדול, עד גיל בת מצווה (בשו"ת אגרות משה הנ"ל, אות טו, כתב סברא להקל משום שהילדה עשויה לגלות את המעשה להוריה), אולם בספר 'נטעי גבריאל' (יא, א) החמיר בדבר.

הנידון הנ"ל נוגע מאד במי שצריך לקחת בייביסיטר, ומי שמזמין בייביסיטר צריך להקפיד על חששות של איסור ייחוד. אולם, בבן ובת ששניהם קטנים, אין צורך להחמיר באיסור ייחוד (דבר הלכה ב, ח; אולם בשו"ת שרגא המאיר, ח"ח, סימן קכו, כתב שיש להחמיר).

פתח פתוח לרשות הרבים (ביום ובלילה)

בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד.

הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור ((לפי שיטת רש"י, כפי שנתבארה במאמר הקודם, ניתן לומר שכאשר הפתח פתוח לרשות הרבים, המצב כלל אינו נחשב למצב של ייחוד.)). מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג).

עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.

בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.

פתח סגור אך לא נעול

בפתחי תשובה (ס"ק ח) הובאה מחלוקת חשובה בין האחרונים בנוגע לפתח שסגור ולא נעול: לדעת רבי עקיבא איגר (שו"ת סימן ק) וה'בית מאיר' (שו"ת בית מאיר, סימן מט), יש בזה איסור יחוד, ואילו דעת ה'בנין ציון' (סימן קלח, וכך הורו כמה פוסקים) אפשר להקל במקום שאין הפתח נעול.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף ב) כתב בשם ה'חזון איש' להתיר בפתח סגור ולא נעול, ובהוספות (עמ' קפח) הביא מעשה שהתיר החזו"א בפתח סגור ולא נעול בקומה שנייה ושלישית. כשבעל המעשה שאלו שהרי אנשים דופקים לפני שנכנסים, ואם כן אין בני אדם יראים מכניסת אנשים, ענהו ה'חזון איש' שיש גם 'פרא אדם' שאינו דופק, ודי בכך בשביל שיהיו אנשים יראים ממנו ((בשו"ת אגרות משה (שם, אות ד) כתב קולא נוספת, וחידש שיש להתיר את הייחוד אפילו בפתח נעול. הסיבה לכך היא משום שכשאדם דופק על הדלת מיד קמים לפתחו, ולכן יש פחד שאדם ידפוק ויהיה צורך לפתוח את הדלת. לכן, בשעות שבהן סביר שאנשים יבואו וידפקו על הדלת, ניתן להקל אפילו אם הדלת נעולה מבפנים. חידוש זה אינו עולה מדברי שאר פוסקים.)).

בשו"ת דובב מישרים (ח"א, סימן ה) לא הקל לגמרי בפתח סגור ולא נעול, אבל צירף את השיטה להתיר במקום שבעלה בעיר. המקרה שעליו נשאל הוא של סוחר המתפרנס ממכירת דברים בבתי הקונים, ששאל אם רשאי להתייחד עם אשה בבית סגור, כשהנכנס אליו צריך לצלצל מקודם בפעמון. למעשה, פסק להקל על פי דעת התוספות שבבעלה בעיר אין כל איסור יחוד. אף שלפי שיטת ה'בינת אדם' (ראה במאמר הקודם) יש להחמיר מאחר שבעלה נתן לה רשות להתייחד, יש לצרף את דעת החולקים על רבי עקיבא איגר וה'בית מאיר', המקלים בפתח סגור שאינו נעול, כיון שהדבר נוגע לצורך פרנסה.

על דרך זו העלה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה, סימן רג, אות ד) שצריך לחשוש לכתחילה לדעת 'גדולי הדורות' שהחמירו, אך מכל מקום "בהצטרף סגירת הדלת בלי מנעול, יש להקל בבעלה בעיר על כל פנים". אחרים פוסקים שבשעת הדחק ניתן לסמוך על הקולא של 'פתח פתוח' גם בדלת סגורה ולא נעולה (נטעי גבריאל א, י; לג, ג; לב, ז) – אך עדיף להשאיר את הדלת פתוחה ממש.

בודאי, כשמדובר על מי ש'ליבו גס בה' (כלומר, גבר שיש לו יחס קרוב עם האשה, כמבואר במאמר הקודם), אין לסמוך על פתח סגור שאינו נעול, אלא יש לוודא שהדלת פתוחה ממש לרשות הרבים (ראה שבט הלוי, שם, אות ז).

מסירת המפתח לאחרים

גם במצב של דלת נעולה, הורו הפוסקים שאם לאחרים יש מפתח (או במנעול קומבינציה, אם הקומבינציה ידועה לאחרים), והם עלולים להיכנס ללא התראה, דין הפתח כדין 'פתח פתוח' לעניין איסור ייחוד (דובב מישרים, שם; ציץ אליעזר ח"ו, סימן מ; דבר הלכה ג, ג; שבט הלוי ח"ט, סימן רסא).

אולם, אם הנוכחים בפנים יכולים לראות את כל מי שמתקרב לדירה במצלמת וידאו, שוב אין אפשרות שמישהו חיצוני 'יפריע' להם, והעובדה שיש לאחרים מפתח לא תועיל להתיר איסור ייחוד (ראה שבט הלוי ח"ו, סימן קצא, אות ג; משנה הלכות ח"ד, סימן קפז). בספר 'תורת הייחוד' (ה, יח) כתב שיש לתת את המפתח לכמה אנשים, כדי שהמתייחדים אכן יפחדו ממי שעלול להיכנס.

בהסתמכות על ההוראה הנ"ל, רבים נוהגים לתת מפתח לשכנים בשביל להציל מאיסור ייחוד. אולם, חשוב לציין שלא די במסירת המפתח בלבד בשביל להתיר איסור ייחוד. בדרך כלל, אנשים מוסרים מפתחות לשכנים לצורך מצבי חירום, כדי להיכנס לדירה כשהדלת נעולה והמפתח אבד. שכן שקיבל מפתח לצורך זה אינו מועיל לעניין איסור ייחוד, כיון שאין חשש שייכנס לבית במפתיע. בשביל להתיר מצב של ייחוד, חובה לבקש מהשכן להיכנס לדירה מזמן לזמן.

מסירת המפתח לשכנים יכולה להיות אמצעי שימושי להתיר ייחוד כשמזמינים בייביסיטר לילדים. צריכים לבקש מהשכנים להיכנס מזמן לזמן, ובכך נוצר מצב של 'פתח פתוח'. יש לציין שבשעות הלילה (לאחר שהולכים לישון) יש צורך לתת את המפתח לשני שכנים, בשביל ליצור מצב של שני שומרים, כפי שיבואר להלן (מנחת איש יג, ח).

דיני 'שומרים'

היתר נוסף שנאמר בדיני ייחוד הוא היתר 'שומרים': מותר לאדם להתייחד עם אשה בנוכחותו של 'שומר' הממלא את תנאי ההלכה (שולחן ערוך, אבן העזר סימן כב, סעיף ג). הסיבה לכך היא שהמתייחדים יתביישו לעבור על מעשה איסור בנוכחות השומר, וגם יחששו שמא יגלה השומר את המעשה לאחרים. אין צורך שהשומר יהיה נוכח באותו חדר ממש, ודי בכך שהוא נכנס ויוצא בחופשיות כדי להתיר את הייחוד.

בשעות היום די בנוכחותו של שומר אחד כדי להתיר מצב של ייחוד, ואילו בלילה יש צורך בשני שומרים, מפני החשש ששומר אחד יירדם. כששני שומרים נוכחים במקום, אין איסור על ייחוד אפילו כששני השומרים ישנים, משום שהמתייחדים חוששים שמא אחד מהם יתעורר ויגלה את המעשה האסור.

שומר מיוחד, שמועיל לבדו אפילו בשעות הלילה, הוא אשתו של אדם. מותר לאשה להתייחד עם גבר (יהודי) כש'אשתו משמרתו' (אה"ע כב, ג) – אשתו של אדם (יהודי) שומרת עליו שלא יבוא לידי איסור עריות. לדעת פוסקים רבים, הלכה זו נאמרה אפילו כשאין האשה באותו חדר ובאותו בית, אלא אפילו כשהאשה נמצאת בסמיכות מקום, ונכנסת ויוצאת מן הבית (דבר הלכה ו, ב-ד; נטעי גבריאל מא, ו).

הקולא של 'אשתו משמרתו' נאמרה אפילו במצב שאשתו של אדם ישנה באותו מקום (נטעי גבריאל מא, ד). אולם, בשו"ת שבט הלוי (לעיל, אות ד) מעיר שאם האשה לקחה כדורי שינה, כך שאין חשש ריאלי שהיא תתעורר במשך הלילה, אין להקל בנוכחותה. הקולא לא נאמרה בנוגע לאשת גוי, משום שחוששים שנוכחות אשתו לא תמנע ממנו לבצע מעשים אסורים. יש אומרים שאין להקל אף באשת יהודי שאינו שומר מצוות (נטעי גבריאל מ, יא).

מקרה מיוחד נוסף של שומר יחידי המועיל אפילו בשעות הלילה הוא בנו של אשה, מפני שהוא שומר על אמו שלא תבוא לידי איסור (דבר הלכה ט, יז).

מי נחשב לשומר כשר?

גבר שני נחשב לשומר כשר. בשעות היום מותר להתייחד עם אשה בנוכחות גבר שני, ואילו בשעות הלילה דרושים שני גברים נוספים (שני שומרים) בשביל להתיר ייחוד עם אשה (אה"ע כב, ה). תנאי לכשרות השומרים הוא שמדובר באנשים כשרים, שאינם 'פרוצים'; אדם 'פרוץ' בענייני עריות אינו יכול לשמש כשומר לצורך הלכות ייחוד. בדרך כלל, ניתן להניח שיהודי שומר מצוות הינו שומר כשר (רמ"א שם).

נשים אינן נחשבות 'שומרות' לצורך איסור ייחוד, ובמקום שאין גברים (או שלא נוח שיהיו גברים), ניתן להשתמש בילדים כשומרים, בתנאי שהילדים גדולים דיים להיות מודעים למעשה איסור, ולדווחו לאחרים. לכן, ילד או ילדה בין גיל שש לגיל תשע מהווה שומר אפקטיבי: הילד גדול מספיק לזהות מעשה איסור, אך קטן מספיק להיות חסין מהשתתפות במעשה איסור. בשעות היום, די בילד אחד, ואילו בשעות הלילה יש צורך בשני ילדים המשמשים כשומרים.

אופציה נוספת לשומרים כשרים היא קרובי משפחה. קרובי משפחה מהווים שומרים כשרים משום שהם נזהרים בקרוביהם שלא יבואו לידי מעשה איסור. קרובי האיש המהווים שומרים כשרים הם: אמו; בתו או נכדתו; אחותו; סבתו. קרובי האשה המהווים שומרים כשרים הם: אביה; בנה או נכדה; אחיה; סבה (ראה שו"ת אגרות משה, אה"ע ח"ב, סימן טו; בנוגע לאם ובת, ראה נטעי גבריאל כא, יג, שמביא דעות חלוקות בעניין).

בשל הקשר המשפחתי, שומרים אלו נחשבים לכשרים גם אם במצב אחר (כלומר, בלי הקשר המשפחתי) הם לא היו נחשבים לשומרים כשרים. אולם, מלבד בנה של אשה, יש צורך בשומר נוסף בשעות הלילה.

גם חמותה של אשה, כלתה וגיסתה, מהוות שומרים כשרים. אולם, אסור לאדם להתייחד עם שתי אחיות.

ייחוד במעלית

כמה פוסקים נקטו ששיעור 'זמן ייחוד' הוא כחמש דקות (שו"ת אגרות משה, שם אות כב; שו"ת מנחת יצחק ח"ד, סימן צד). בשו"ת מנחת יצחק (שם) דן אם שייך איסור של 'חצי שיעור' בייחוד (כלומר, איסור ייחוד בזמן מועט), ומביא בכך מחלוקת בין ה'אמרי אש' לבין ה'מהרי"ל דסקין'. אולם, הרב שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה ח"א, סימן צא, אות כב) כתב שבודאי אין בייחוד איסור של 'חצי שיעור', ואין איסור בפחות ממספר דקות.

עם זאת, גם המקלים בשיעור ייחוד (כנ"ל) מסכימים שבמקום שיש אפשרות למתייחדים להמשיך ולהתייחד אם ירצו בכך, נאסר ייחוד אפילו לרגע קצר (מנחת שלמה, שם; דבר הלכה טו, ב).

בנוגע לייחוד במעלית, יש פוסקים המחמירים בכך (ראה שבט הלוי ח"ג, סימן קפד), ואחרים פוסקים שאין להקל אלא בשעת הדחק (ראה מנחת יצחק, שם; חלקת יעקב ח"ב, סימן יד). בהסתמך על שיעור זמן של ייחוד, ועל העובדה שמי שרוצה להיכנס למעלית יכול לעצרה בכל קומה, יש פוסקים המקלים בייחוד במעלית (ציץ אליעזר ח"ו, סימן כב, אות ד; משנה הלכות ח"ד, סימן קפז; אגרות משה הנ"ל). ב'נטעי גבריאל' (טו, ב) כתב שהיתר זה לא נאמר מאוחר בלילה, כשאין חשש שאחרים יעצרו את המעלית.

אף לדעת המקלים, ממידת חסידים להימנע לגמרי מייחוד במעלית.

סיטואציות של ייחוד

לסיום, חשוב להדגיש שאיסור ייחוד לא נאמר רק באיש ואשה שנמצאים יחד בבית או בחדר אחד, אלא חל האיסור בכל מקום מבודד שנמצאים בו באין מפריע.

כפי שמבואר בגמרא (קידושין פא, א), גם המהלך עם אשה בדרך צריך שלשה שומרים (כמבואר ברמ"א, אה"ע סימן כב, סעיף ו), וכך כתב בשו"ת הרדב"ז (ח"א, סימן קכא): "שגדר היחוד הוא שיהו שניהם במקום אחד שאם ירצה לבעול לא יראה אותם אדם".

בנוסף לכך, אחד המקורות לאיסור ייחוד הוא מדבורה הנביאה, שישבה תחת התמר. דבורה בחרה לשבת מתחת לעץ גבוה, שאינו מספק הרבה צל, כדי שהיא לא תבוא לידי מצב של ייחוד. ברור אפוא שאיסור ייחוד נאמר בכל מקום בודד, ולפי כלל זה דנו הפוסקים בנוגע לאיסור ייחוד בנסיעה במכונית, הן בכבישים עירוניים והן בכבישים בין-עירוניים, הן ביום והן בלילה – וכך דנו בנסיבות אחרות של בדידות יחסית (ראה דבר הלכה ט, הערה טו; טהרת ישראל כב, ב).

חשוב אפוא להיות מודעים לאיסור, ולשים לב אליו – הן בבית, הן במקום העבודה, והן בכל מקום ומצב שבו אנו נמצאים.

 

 

לשאלות ותשובות בנושא ייחוד מתוך מאגר השו"ת לחץ כאן

הצטרף לדיון

30 תגובות

  1. טעות הקלדה?

    בפתחי תשובה (ס"ק ח) הובאה מחלוקת חשובה בין האחרונים בנוגע לפתח שסגור ולא נעול: לדעת רבי עקיבא איגר (שו"ת סימן ק) וה'בית מאיר' (שו"ת בית מאיר, סימן מט), יש בזה איסור יחוד,

    יש לצרף את דעת החולקים על רבי עקיבא איגר וה'בית מאיר', המקלים בפתח סגור שאינו נעול

  2. לכבוד הרב
    מה זה עוזר בכלל שיש פתח פתוח ואנשים יכולים להכנס או לראות?
    הרי בזמנינו לצערינו להרבה אנשים אין בושה כלל וזה לא יפריע להם הן לעושים והן לרואים,
    בעיקר אם מדובר באישה לא נשואה
    וגם אם זה אולי יציל אותם מקיום יחסים אישות מלאים לא בטוח שזה יעזור בשאר קרבות בניהם

  3. יש נושא של יחוד וזה יש לו כללים ברורים, מה שאת מדברת זה ענין הצניעות ובזה אין גדרים ברורים וכל אחד לפי מצבו וענינו חייב לשמור על עצמו.

  4. אם אכן המצלמות מכסות את החדר, ועל פי הסיכום הבעל או כל אדם אחר רשאי לבקש את הקלטות ולעיין בהם, נחשב הדבר כמו ייחוד בפני קטנים ואין בכך איסור. אולם במידת האפשר כדאי שהדלת לא תהיה נעולה, אף שכאמור בשעת הצורך יש להקל. ראה במוריה גליון שסז עמ’ קמ”ח שהביא שם הרב חנוך אלבק שהגר”נ קרליץ שליט”א הסכים לזה, וכן הגרי”ש אלישיב זצ”ל ועוד ע”ש.

  5. האם משרד (שיש בו שני גברים שעדיין לא שומרים תו"מ, ושני נשים אחת דתיה והשנייה עדיין לא) שמרושת במצלמות שומר מייחוד.
    וכן אם יש עובד נכרי שנכנסים מפעם לפעם האם שומר?
    וכן במקרה שהבעלים של המקום מגיע מדי פעם (פעם בשבוע ללא התרעה מוקדמת) האם שומר?
    ושאלה אחרונה האם מועיל סיכום של הבעל שמידי פעם הוא יבקש ממנה בהפתעה לענות לו בשיחת וידאו האם מועיל?

  6. א. הגדר של פתח פתוח הוא פתוח לגמרי, או גם פתוח קצת ככה שאי אפשר לראות לתוך הבית?
    ב. אם הדלת של הבית פתוח האם מותר להסתובב בכל הבית או רק בחדר שהדלת פתוח אליו?

  7. אם אני נוסעת עם בן דוד שלי וחבר שלו ועם אחות של בן דוד שלי שהיא בת דודה שלי ועוד בתדודה שלא קשורה אליהם בשעת לילה מאוחרת שאין עוברים ושבים זה בעיה?
    אם אפשר לכתוב מקורות…

  8. "מלבד בנה של אישה יש צורך לשומר נוסף בלילה "
    האם לפי זה אם בלילה לא יכולה להיות שומר לבנה-.(ובנוסף מה במקרה אם היא זקנה בת 93 ,וגם חלושה?ומה אם היא אכן לוקחת גם כדורי שינה שאז הבאתם את פסקו של מרן הרב וואזנר זצ"ל, ואמנם מדובר שכל היא צריכה כמה פעמים ללכת לבית הכסא?)-ברוב תודות וישר כוחכם.

  9. שלום רב ויישר כוח,
    רציתי לשאול בהמשך לדברים-
    אם הבת שלי נמצאת עם בן בסלון בשעת לילה מאוחרת ובחדרים הפתוחים למסדרון (שפתוח לסלון) נמצאים אני ואשתי, וגם אחים ואחיות שלה- זה נחשב לה יחוד או לא?
    במידה ולא האם גם כשהסלון יחסית חשוך? (משנה לשבת בה השעון שבת מכבה את חלק מהחשמל בשעות מאוחרות ואני יכול לבטל אותו מראש).

    אשמח לתשובתכם.
    בתודה

  10. לגבי יחוד עם מצלמות אבטחה יש שהסכימו להקל באופן זה כאשר המקום מרושת היטב, ראה במוריה גליון שסז עמ’ קמ”ח שהביא שם הרב חנוך אלבק שהגר”נ קרליץ זצ"ל הסכים לזה, וכן הגרי”ש אלישיב זצ”ל ועוד ע”ש. אמנם לאחרונה התפרסם מאמר בשם הגר"ש וואזנר ועוד שהחמירו בזה, ולכן בשעת הדחק יש על מה לסמוך ובלבד שכאמור זה מכסה היטב כל הזמן, אבל זה לא לכתחילה. וכמובן רק אם מישהו צופה בהסרטות אחרת זה כלום לכל הדעות.

  11. פתח פתוח בבית בשטח מבודד ביישוב, בשעות הערב שאין עוברים ושבים, אבל יש חברה שיש ימים שהיא באה לבקר..
    האם זה מספיק בשעת הדחק?

  12. תלוי בתדירות של ביקורי החברה… עדיף לא לסמוך על זה אלא ליזום שיבואו באותו ערב באופן בלתי מבוקר ויותר מאיש אחד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל