שלום
רציתי לדעת לגבי סדר סוף התפילה בין נוסח ספרד לאשכנז.
אני מבין שנוסח אשכנז הוא הקדום, ולאחריו שינו "חסידים" את הנוסח. האם נכון? אם כן, למה שינו ועל סמך מה?
לגבי סדר – שיר של יום, אין כאלוקינו ועלינו לשבח.
למה שונה מהסדר של עלינו לשבח, שיר של יום ואין כאלוקינו?
האם נכון שבחו"ל לא אמרו או אומרים את אין כאלוקינו? למה לא?
תשובה:
שלום רב,
א. אכן נוסח אשכנז הוא המקור, ואח"כ שינו לפני יותר ממאתים שנה החסידים לנוסח ספרד המבוסס הרבה על נוסח הספרדי או האר"י. אצטט לך משו"ת חתם סופר (שו"ת, או"ח סי' טו):
"הנה כבר גליתי דעתי לכל העומדים לפני כי כך קבלתי מרבותי זצ"ל, והם מורי הגאון חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלר זצ"ל והגאון רבן של כל בני הגולה הפלאה ז"ל אשר מימיהם שתיתי ת"ל וממקורם חצבתי, כי כל הנוסחאות שוות זו כזו וכל שיש בזו יש בזו אלא שאין אתנו יודע עד מה, ואנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות ונוסחאות הללו כי כולם לדבר א' נתכוונו, כמו סגנון אחד לכמה נביאים ואין ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד [סנהדרין פ"ט ע"א] כי כל נוסחא ונוסחא אינה אלא סגנון אחד משונה מחברתה אבל הם עולים למקום אחד".
"וכשבא נר האלקים האר"י זצ"ל ואיזן וחיקר ותיקן כי הוא ידע תוכן הדברים, הוא העמיד בסידורו כל דבר על מכונו וגילה תעלומות של הנוסחא ההיא הספרדית יען כי היה ספרדי ואילו הוא היה אשכנזי או היה נמצא באשכנזים איש כמוהו היה עושה כיוצא בזה בסידור אשכנזי, ועתה בדורות האחרונים הבאים בסוד ה' די להם שמבינים דברי האר"י זצ"ל אבל אין אתנו יודע להוציא כן מנוסח אשכנזי ע"כ טוב להם להתפלל מסידור ספרדים שנרשם שם מקום ההיכלות והיחודים ע"פ האר"י ז"ל ומה18 שיתפללו אשכנזי אף על פי שגם שם נרמז הכל והמתפלל על דעת המתקן הנוסחא ההיא עד מהרה ירוץ דברו ומ"מ נוח להם להתפלל מה שמבינים ממה שמתפלל ע"ד המתקן".
"ועל כן מורי הגאון החסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר"י זצ"ל וכן מורי הגאון בעל הפלאה זצ"ל כי רק אך המה התפללו בנוסח האר"י ושום אחד מהאנשים המצורפים להמנין לא התפללו כי אם אשכנזי, ואפילו בנו הגאון בעל מחנה לוי זצ"ל לא שינה נוסחת אשכנזי ומיד אחר פטירת אביו הגאון זצ"ל ביטל הכנסת שלו והתפלל בבהכ"נ של קהל בפפד"מ והוא דבר מפורסם וידוע, והכל מטעם כי מי שאינו יודע עד מה אין לו לשנות נוסחתינו כמצווה עלינו במג"א רס"י ס"ח בשם ירושלמי ושכן כתב האר"י עצמו, והיוצא מדברינו שהמתפללים ספרדית מסתמא באו בסוד ה' ונכנסו בסתר המדרגה ויודעים מה שאומרים יפה עשו, ומי שלא הגיע לכך כגון אנחנו מה שאנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות נוסחי אשכנזי גם תפלתינו נשמעת, אבל אין לומר שתפלה זו משונה מחברתה ואינה סובלת בגד צמר דברי הבל המה".
אולם יש לכך השלכה שהעובדה שנוסח אשכנז היא המקורית והראשונה. ראה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' כד) שכתב למי שנוהג אביו להתפלל נוסח ספרד שיכול להחליף לנוסח אשכנז. משום שאבות אבותיו כך התפללו. וכתב בסגנון מעט שונה, וז"ל:
"הנה ידוע שכל אנשי פולין ואונגארן ורוסלאנד לבד מקומות הרחוקים קרים וקאווקאז וכדומה הם בני אשכנז אף החסידים ועד שנתפשטה שיטת החסידות התפללו כולם בנוסח אשכנז אך אח"כ התחילו ראשי החסידים להנהיג להתפלל בנוסח אחר באיזה שינוים. ונמצא שאין להחשיב שינוי מנהג מה שהתחלת להתפלל נוסח אשכנז אף שאביך ועוד ב' וג' דורות התחילו להתפלל בנוסח החדש, שהרי אדרבה הם שינו מנהג אבותיהם ורבותינו אדירי עולם חכמי צרפת ואשכנז. ואין ידוע טעם ברור במה שהתירו לשנות נוסח הקבוע נגד הירושלמי שהביא המג"א ר"ס ס"ח, כי מה שיש אומרים שנוסח ספרד הוא נוסח כללי למי שאינו יודע שבטו עיין בחת"ס או"ח סימן ט"ז שבטל סברא זו. וגם לבד זה הא הנוסח שמתפללין אינו נוסח ספרד שהעתיק הרמב"ם דברוב הדברים הוא כנוסח אשכנז ורק באיזה מקומות שינו ונמצא שאין הנוסח לא כנוסח אשכנז ולא כנוסח ספרד. אבל עיין באשל אברהם שדחק בכל השינוים ליתן טעם ונתן כלל שלהוסיף לא נחשב שינוי, וכלל זה לא נראה כי מאין לו דבסברא אי אפשר לומר זה דלפעמים המוסיף גורע. עכ"פ אין אנו מערערים על אלו ששינו כי ודאי היה להם טעם שרשאין לשנות בזה. אבל כשאחד רוצה לחזור ולהתפלל נוסח אשכנז שהוא נוסח אבותינו ורבותינו ודאי רשאי שהרי חוזר לקדמותו".
וכך היתה גם דעת החזו"א שניתן להחליף בחזרה לנוסח אשכנז. ראה בספר מעשה איש ח"א עמוד קכט. וכך הובא גם בספר אורחות רבינו (ח"א עמוד כט) שמרן הקהילות יעקב התפלל כנוסח אבותיו – ספרד, ובנו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א החליף לנוסח אשכנז, ואביו לא מיחה בו.
ב. אני לא יודע מה הסיבה לכך. אבל אין הבדל בין שיר של יום ואין כאלוקינו ששניהם נאמרים באופן זה, קודם שיר של יום ואח"כ אין כאלוקינו. אלא השוני הוא בתפילת עלינו לשבח אם יש להסמיך אותו לתפילת ובא לציון, או שיש לאומרו בסיום התפילה ממש.
ג. אכן, לא אומרים בחו"ל אין כאלוקינו אלא בשבת. ומקורו הוא בדברי הרמ"א סי' קלב שכתב שלא אומרים ביום חול משום שיש חשש שאנשים ימהרו וידלגו אחד מהסממנים. רק בארץ אומרים, ואולי מקורו הוא מתלמידי הגר"א.
בשו"ת מהרשד"ם חלק או"ח פסק שמנוסח אשכנז לספרד מותר לשנות, וכן בשו"ת דברי חיים חלק ב' חלק או"ח סי' ח'.
ומה שהקשה ע"ז בחת"ס חלק או"ח ובשו"ת מהר"מ שיק חלק או"ח, יעויין בשו"ת בית היוצר חלק או"ח וחלק יו"ד ושו"ת מנחת אלעזר חלק ראשן סי' י"א, שתירצו כל הקושיות, ומסקנתם שמותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד ואין שום דיעה להתיר מנוסח ספרד לאשכנז.
בברכה
כוונתך לנוסח ספרדי לא לנוסח ספרד הנהוג בחצרות החסידים, בזה אגב דעת החזון איש שמותר מספרד לאשכנז ולא להיפך. ברור שנוסח אשכנז יש לו יסוד קדום בן יותר מאלף שנה, והפשטות היא שאסור לאדם לשנות ממנהג אבותיו.
נראה שלא עיינתם בספרים הנ"ל כראוי מאחר שבמפורש דיברו על נוסח ספרד החסידי, ורק לציין כי בעל המנחת אלעזר שהזכרתי היה ודאי מתפלל בנוסח ספרד החסידי וכפי שניתן לראות עד היום בין חסידי מונקאטש.
בטוחני כי על ידי עיון נוסף בספרים שציינתי תראו כי יש דעות נוספות בענין ולפחות לא תתעלמו מהם.
בברכת "ואת והב בסופה" שעל ידי ויכוח בדבר ה' זו הלכה נעשים כאוהבים כו'
כוונתי היתה לשו"ת מהרשד"ם כמובן… בנוגע לשינוי מנוסח אשכנז לספרד שזה אגב השינוי שעשו כל גדולי החסידות, נוסח ספרד אינו נוסח קדום אלא נוסח אשכנז ששונה לצורך התאמתו לכוונות האר"י, כך שאין כל צורך בספרים שציינת, כיון שכל תלמידי הבעש"ט כאמור עשו את השינוי הזה. אבל עכ"פ לדעתו של החזון איש מי שאינו יודע לכוין כוונות האר"י ודאי אין טעם שיעזוב את הנוסח הקדום ויבחר בנוסח חדש כשאינו נוסח אבותיו. מה גם, שנוסח ספרד עצמו אינו דבר קבוע, וכמעט כל קהילה חסידית יש לה מוטיבים משלה בתפילה.
במחילה, יש הבדל בין שיר של יום ואין כאלוקינו לפי סוד התפילה, שהראשון ביצירה והשני בעשיה.
השאר תגובה