דיני תשעת הימים

פרק ו

רחיצה בתשעת הימים

א) אין להתרחץ או להתקלח בתשעת הימים בין ראש חודש אב לי' אב בחצות, ובני ספרד נהגו למנוע רחיצה רק בשבוע שחל בו תשעה באב עד מוצאי תשעה באב, ובשנה שחל תשעה באב ביום שבת או ביום ראשון מותרים הם עד שבת ערב תשעה באב.

ב) בכלל איסור זה הוא רחיצת פניו ידיו ורגליו ולא הותר אלא לכבוד שבת, וכדלהלן, ויש שכתבו שמותר.

ג) לכל הדיעות מותר לרחוץ פניו כל בוקר לכבוד התפילה, וכן ליטול ידיו ולרוחצם אם נתטנפו, וכן רחיצת רגליו למניעת פצעים וכד'.

ד) לא אסרו רחיצה לצורך רפואה, ולכן מי שציוה עליו הרופא לרחוץ אפילו הוא רק חלוש, וכן חולים המאושפזים בבתי חולים ((אפילו אין הרפואה לצורך המחלה אך לצורך ההיגיינה של בית חולים דסו"ס אי"ז לצורך תענוג אלא למניעת העברת מחלות.)) מותרים ברחיצה כרגיל.

ה) יולדת מותרת לרחוץ כהרגלה מאחר ורפואה הוא לה, וכן מעוברת שקרב עת לידתה מותרת לרחוץ שאין זה רחיצה לתענוג אלא לרפואה.

ו) ילדים קטנים מותר לרחצם כרגיל ועדיף במים פושרים, אולם ילדים שהגיעו להבנה על אבילות ירושלים אין לרחצם אלא כפי מידת הצורך כגון אם הם מלוכלכים או שיש להם חטטין בראשם או בגופם וכיוצא בזה ואפשר להקל בזה עד גיל מצוות. ואין להקל לקטנים ללכת לבריכה לשחות בה.

ז) בארץ ישראל שיש חום גדול הרבה פעמים ומזיעים טובא מותר ביום חם מהרגיל לרחוץ כל גופו בצונן ויעשה דרך אברים אברים ולא בבת אחת. ויש מקילין גם בבת אחת, ויש מחמירין שאסור רק באופן שמזיע באופן שמעלה פצעים או שאינו יכול להעביר ריח הזיעה על ידי מריחת תכשירים המיועדים לכך.

ח) גם למתירים יש להקפיד שלא לרחוץ יותר מהנצרך לצורך העברת הזיעה ואסור לשהות זמן רב במים. וכל אחד יעשה שאלת חכם כיצד יתנהג.

ט) מותר לנקות עצמו בממחטות לחות, ואין זה בכלל איסור רחיצה.

י) מי שנתלכלך גופו בכמה מקומות וקשה לו לשטוף ולנקות כל מקום בפני עצמו יכול להכנס במים כל גופו ולהתנקות ולא יעשה זאת לשם תענוג. ולכן פועלים העובדים במקומות מלוכלכים וכן סייד או צבעי מותרים ברחיצה לצורך הורדת הלכלוך.

יא)  מותר לטבול לטהרה לפני התפילה אם רגיל בכך, ובוודאי שהנזהר בטבילת עזרא שיכול לטבול להיטהר ((ישועות יעקב סק"ב ובן איש חי דברים סי' טו. ובהערת הגרח"ק בס' קרא ע"מ עמ' כא כתב להתיר בשם החזו"א גם למי שאינו מקפיד תמיד על טבילת עזרא לטבול בתשעת הימים.)).

יב)  סופר סת"ם הזהיר לטבול כל יום לפני כתיבת סת"ם, רשאי לטבול בתשעת הימים, אך יש להזהר שלא לטבול במים חמים, ויש להזהיר את בלני המקוואות על כך.

יג)  אשה הפוסקת בטהרה רוחצת מעט כדרכה כל השנה.

יד) הטובלת טבילת מצוה עושה כל הכנותיה וטבילתה כבכל השנה ובמים חמים.

טו) הנוהגת לספר שערות ראשה או שאר מקומות בגופה יכולה לעשות מראש חודש עד התענית.

טז) חל ליל טבילתה במוצאי תשעה באב, תחוף במוצאי תשעה באב. ואם חוששת שמא לא תחוש בטוב במוצאי הצום יכולה לחוף כהרגלה בערב הצום, ובמוצאי הצום תחזור על החפיפה מעט.

יז) שבת שקודם שבת חזון וכגון בשנה שחל ראש חודש ביום שישי, [שיום תשעה באב חל בשבת], מותר לרחוץ לכבוד שבת כבכל ימות השנה בחמין ובסבון וכל גופו. אך כל זה דווקא מי שרגיל בכך כל השנה ולא נמנע אף פעם מלהתרחץ לכבוד שבת.

יח) ערב שבת חזון הותרה רחיצת ראשו פניו ידיו ורגליו בחמין בלי סבון כיון שרגיל בזה בכל ערב שבת, אך אין להתרחץ כל גופו אפילו בצונן.

יט) הרגיל לטבול כל שבת לכבודה של שבת יכול לטבול בערב שבת חזון, ואם נמנע לפעמים מלטבול מחמת טרדות או מפני הצינה אין לו לטבול בערב שבת זו. ואין לטבול בחמין, ואם אין לו רק מקוה חמה מותר לטבול ויצא מיד. וכשחל תשעה באב בשבת יש להקפיד לרחוץ קודם חצות.

כ) שטיפת רצפות מותרת בתשעת הימים, ולא מצאנו מקור בדברי רבותינו הראשונים והפוסקים, לחומרא שיש שמחמירים בזה. ובוודאי שאין להחמיר בזה לכבוד שבת.