דיני תשעת הימים

רבני בית ההוראה
א' אב ה'תשע"ה

פרק ה

אכילת בשר ושתית יין

א) מראש חודש אב ועד יום עשירי באב בחצות אין לאכל בשר ואין לשתות יין ((והטעם משום שנתבטלו הקרבנות וניסוך היין וכמ”ש שו”ע ס”ט ומ”ב סקנ”ח.)), ואין להקל במנהג זה, וכל מי שאוכל בשר או שותה יין (במקום שלא הותר לו כפי פרטי הדינים דלהלן), נאמר עליו “ופורץ גדר ישכנו נחש”.

ב) זמן התחלת איסור אכילת בשר ושתית יין הוא מצאת הכוכבים של ליל ראש חודש, ואם התפללו הקהל תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים (דהיינו בישוב קטן שאין שם אלא מנין אחד, או כשהוא משתייך לקהילה של אותו בית כנסת) נאסר גם על היחיד לאכל בשר.

ג) יש שנמנעים מלאכל בשר כבר משקיעת החמה של ליל ראש חודש.

ד) מנהג בני ספרד שלא לאכל בשר ולא לשתות יין מליל יום ב’ באב עד ליל עשירי באב.

ה) אסור לאכול בין בשר בהמה צלוי וטרי, ובין כשנשחט כמה ימים קודם ונמלח, ובין בשר עוף בין טרי ובין מלוח וישן, וכן אסור בין יין ישן ובין יין חדש (מגיתו) כגון מיץ ענבים.

ו) מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם יין. וכן מותר להשתמש בחומץ שנעשה מיין.

ז) נהגו שלא לאכל גם תבשיל של בשר דהיינו מרק עוף וכד’, ואפילו אם לא אוכל ביחד עמו את הבשר, וכן תבשיל של יין הוא בכלל האיסור ((באה”ט סקכ”ט ושע”ת סקי”א, ואמנם המ”ב השמיט דין זה ויש להקל בשעת הדחק.)), אולם במקום שיש להתיר (כגון חולה וכדלהלן ((אולם בסעודה של מצוה אין צורך להחמיר משום שהותר לכתחילה לאכל אז בשר.))) יש להעדיף אכילת תבשיל של בשר מאשר לאכול בשר ממש.

ח) תבשיל שנפל בו יין או בשר ויש בו שישים כנגד החתיכה או היין שנפל, מותר לאוכלו. ואם אין בו שישים ונפל רק מעט בשר, מותר לבודקו ולטועמו אם יש בו טעם בשר או יין ((ואפילו קפילא ישראל יכול לטועמו וא”צ קפילא נכרי כיון שאין זה מאכלות אסורות.)), ואם יתברר שאין בו טעם בשר מותר אפילו אם אין שישים כנגד אותה חתיכה או כנגד אותם טיפות יין שנפלו.

ט) מים שעירבו בהם יין אסור לשתותם אפילו יש בהם פי שש מהיין ומברכים עליהם ברכת שהכל, ובמקום מיחוש קל יש להתיר.

י) עוגות או עוגיות שרגילים לערב בהם יין, לכתחילה אין לעשותם בתשעת הימים, והמיקל לאכלם יש לו על מי לסמוך.

יא) חולה (ואפילו חולה קצת), שנחוץ לו לצורך בריאותו אכילת בשר, מותר לאכל בשר בימים אלו. ואם אפשר להסתפק בבשר עוף או בבשר בהמה שעברו כמה ימים מאז שנשחט ונמלח עדיף טפי. אולם מי שסובל מחוסר דם וזקוק דווקא לבשר בהמה יכול לאכל.

יב) אם אינו קשה עליו מן הראוי להפסיק שלא לאכל מז’ באב עד לאחר התענית.

יג) כמו כן, יולדת זמן קצר אחר הלידה, מותרת לאכל בשר בהמה. אכן אם עבר זמן רב מהלידה, ואינה זקוקה דווקא לבשר בהמה, וצריכה לאכל בשר (שאם אינה אוכלת בשר, החלב שלה אינו ראוי לתינוק), מותרת לאכל גם בשר בהמה. אך לכתחילה תאכל בשר עוף או בשר שעבר כבר כמה ימים מאז שנשחט ונמלח.

יד) וכן חולה נפש שמתרפא והולך, מותר לאכל בשר בכל תשעת הימים, ולגבי תשעה באב יש לברר אצל חכם.

טו) אשה בזמן ווסתה שנחלשת מאד וזקוקה לבשר, יש להקל שתאכל בשר אחרי שאלת פי שאלת חכם.

טז) קטנים בריאים גם אם הם פחותים מגיל חינוך אין להאכילם בשר, ואם הקטן הינו חלוש וצריך לצורך בריאותו מותר להאכילו בשר ולכתחילה יש להעדיף להאכיל תבשיל של בשר וכמו שנתבאר, וכמו כן אסורים ביין אולם יין של מצוה מותר ליתן להם וכמו שיתבאר ב”יין של הבדלה”. ויש מתירים להאכיל קטנים בשר עוף ובמקום הצורך גם בשר בהמה. בפרט אם הם פחותים מגיל חינוך אבילות ירושלים.

יז) אדם שלקח בשר ושכח שתשעת הימים ובירך עליו שהכל (והוא הדין ביין) יכול לטעום מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה.

יח) חולה שאכל בשר בסעודה, ועמו אכלו עוד שנים מאכלי חלב או פרווה, אינם מצטרפים לזימון ((נתבאר בספרי “הל’ בשר בחלב הרחקות והזהרות” פ”ו סל”ה וסל”ו.)).

יט) בשבת מותר לאכל בשר ולשתות יין, ואף אם המשיך את סעודה שלישית לאחר צאת הכוכבים, מותר לאכל ולשתות עד ברכת המזון. והנוהג לשתות יין בברכת המזון של סעודה שלישית בשבת זו גם כן מותר לשתות את היין של ברכת המזון של סעודה שלישית.

כ) מותר לטעום מתבשילי השבת קודם השבת לדעת אם הם מבושלים כראוי לכבוד שבת, אך אסור לאכל יותר מכדי טעימה.

כא) נחלקו הפוסקים אם מותר לאכל בשר שנשאר משבת או לא, והמנהג להחמיר בזה, ואין אוכלים כלל בשר שנשאר למוצאי שבת, ויש להקפיד על כך בפרט בימינו שאין חשש כל כך של קלקול על הבשר שנשאר, ועי’ הערה ((עי’ שו”ת חלקת יעקב (או”ח סימן ריד) שמי שנזהר בכל מוצ”ש בסעודת מלוה מלכה, יש לו על מי לסמוך לאכול השיורי שבת, ובפרט המרק של בשר דקיל טפי מבשר. ויש שהקילו לתת לקטן אפילו בריא מהבשר שנשאר משבת.)).

כב) מצניעים סכין של שחיטה מראש חודש ואילך ואין שוחטין אלא לצורך מצוה כגון חולה או שבת, ובמשחטות גדולות מותר לשחוט לצורך הקפאת עופות ומכירתן לאחר תשעת הימים וכדו’. וכן מותר לקנות עופות ובשר כמה ימים קודם שבת לצורך שבת.

כג)  מותר לבעלי יקבי יין להתעסק בבצירת וסחיטת הענבים, אך יזהרו שלא לטעום מהיין.

כד) אין להפעיל מסעדה בשרית בתשעת הימים, ובפרט בשבוע שחל בו תשעה באב, אולם במקום שיש חשש שמחמת כן יקנו במקום שאינו כשר, אפשר להתיר לפתוח את שערי המסעדה ולמכור בו רק בשר עוף או בשר בקר שעברו שלשה ימים לאחר מליחתו, ויש להניח שלט בפתח החנות שמי שאינו חולה אסור לו לאכל בשר בימים אלו, וכן יש להוסיף על המודעה שרק אלו מבני ספרד הנוהג היתר בכך מותרים עד שבוע שחל בו תשעה באב.

יין של מצוה

כה)              אין לברך ברכת המזון של ימות החול על היין, בין בזימון ובין שלא בזימון אפילו אם רגיל בכך כל השנה. ובוודאי שאין לברך על היין אם אין דעתו לשתות.

כו)                יין של הבדלה לא ישתה בעצמו, אלא יתן לקטן שהגיע לחינוך ((דהיינו שיודע למי מברכים עי’ סי’ ק”צ.)), אך עדיין לא מבין באבילות על ירושלים, וידאג שהקטן ישתה רוב כוס. וכן יכול ליתנו לחולה שהותר לו שתית יין.

כז) אם אין שם קטן בגיל זה או חולה, חייב לשתות בעצמו את היין. ובמקרה כזה אם אפשר יש להעדיף לעשות את ההבדלה על חמר מדינה ולא על היין.

כמו כן בסעודת סיום מסכת מותר לשתות בה יין וכן בסיום הסעודה מותר לשתות את היין של ברכת המזון. אולם כל זה דווקא בסיום מסכת בגמ’ אבל לא בסיום מסכת משניות, וכן אין למהר או לאחר את עשית הסיום לצורך עשייתו דווקא בתשעת הימים ((ויש מקילין בזה עי’ דע”ת על סעיף י’.)). וכן אין זה נאמר רק אם בדרך כלל עושה את הסעודה בבשר ויין, אבל אם בדרך כלל אין עושה סעודת סיום בבשר ויין אין להתיר משום כך בתשעת הימים. ונתבארו הדינים בפרק שמחות בתשעת הימים.

כח) השולחים לו לביתו בשר ויין מסעודת סיום או ברית מילה אסור לאוכלו.

כט) סיום משניות ומקרא יש דעות שנחשב לסעודת מצוה ואם אין רגיל לעשותו בבשר ויין אסור לכל הדיעות.

27 תגובות

    רחלי:

    ערב טוב,
    האם מותר לחתום בתשעת הימים על חוזה לשכר דירה על דירה שמועד הכניסה שלה הוא רק בעוד חודש ( מהחשש שיבחר שוכר אחר ואאבד אותה)?
    אם אסור אז האם מותר לכתוב זכרון דברים?
    תודה מראש,
    רחלי

    רבני בית ההוראה:

    אם יש חשש שמא ימצא שוכר אחר מותר (הליכות שלמה עמוד תכו הערה 71, אור לציון עמוד רמ ועוד אחרונים).

    חגית רייבי:

    האם מותר לבחור בד לוילוון בתשעת הימים

    רבני בית ההוראה:

    מותר לבחור בד.

    רבקה:

    שלום, האם מותר לאשה להסיר שערות לנוי בתשעת הימים?

    רבני בית ההוראה:

    אם יש צורך מיוחד בכך, מותר (קיצור הלכות בין המצרים בשם הגר”מ פיינשטין זצ”ל ופסקי תשובות תקנא,מג).

    אסתר:

    שלום רב,
    האם ביום תשעה באב עצמו (החל היום) מותר לבחור קרמיקה/ריצוף לבית? (בלי לקנות), פשוט זו הזדמנות עבורי, כמי שצמה, לנצל יום חופש זה גם למטרה זו.
    תודה רבה

    רבני בית ההוראה:

    ראוי שלא לעשות זאת כדי שלא להסיח דעת מהאבילות, אך אם זה הכרחי לאחר חצות היום ניתן להקל.

    אהרן:

    יש לי ילדה אם בעיה והיא צריכה להיתרחץ כל יום כולל הראש היא בת11 ורצתי לדעת אם מותר לירחוץ אותה תודה

    הרב מאיר יצחק וינד:

    אם יש בכך צורך רפואי מותר בפרט שאינה חייבת עדיין במצוות.

    מירי רביבו:

    שלום

    האם ניתן למצוא מקום להקל לפי הספרדים לקנות בגדים בתשעת הימים (לא בשבוע שחל בו)
    ולהשאיר את הבגדים בחנות עד לאחר תשעה באב שאשלח שליח להביא את הבגדים.
    אני מהדרום ואהיה במרכז הארץ בתשעת הימים ולא אוכל בנקל להגיע שוב למרכז.

    תודה מראש

    רבני בית ההוראה:

    בכל מקרה זה נחשב לדבר האבד, ואת יכולה לקנות בתשעת הימים. אבל כמובן שאסור ללבוש עד לאחר תשעה באב.

    נעם:

    שלום,
    במידה והכנסתי בגדים למכונת הכביסה בערב ראש חודש מספר דק’ לפני שקיעה:
    האם מותר לי לתלות אותם?
    האם מותר לי להשתמש בהם (אחרי שאני דורכת עליהם או לחלופין לובשת אותם בשבת)?
    אני נוהגת על פי עדות אשכנז

    יש לציין כי כאשר הכנסתי את הבגדים למכונה לא הייתי ערה לכלל המצויין לעיל כי במידה ונותנים למכבסה בגדים לפני ראש חודש אב יש עדיפות לאוספם לאחר ט באב.

    רבני בית ההוראה:

    את יכולה לתלות את הכביסה. באופן עקרוני יש מחלוקת בענין זה אם מותר להכניס בגדים למכונת כביסה כמה דקות לפני השקיעה שימשיכו להתכבס בלילה, בקובץ מבית לוי יג עמ’ כז החמירו בזה ואילו הגרי”ש אלישיב סבר שיש להקל כמובא בקונטרס הליכות והנהגות. לגבי השימוש בהם דינם כמו כל בגד מכובס לכתחילה לא מומלץ לסמוך על העצה שהזכרת אבל בדיעבד שאין בגד אחר ניתן כך לעשות.

    מייטל:

    בסד
    שלום רב
    עדיף שאישה תסיר שערות גופה ביום חמישי, או שגם יש להמנע כי השיער מתחיל לצמוח בשבת ? או שעדיף ביום שישי שהוא ראש חודש אב ? ומה לגביי שבוע הבא ? מותר ביום שישי ח’ באב להסיר שיער הגוף לכבוד שבת ט באב ?
    והאם מותר לכבס בגדי שבת בשבוע הבא לכבוד שבת ט’ באב ? בגדים אלו עם ריח זיעה ומעט כתמים של יין. אלו הבגדים שאני לובשת בשבת הקרובה גם ולכן יש צורך ליהיו נקיים ומגוהצים לכבוד השבת הבאה .
    בנוסף , אישה יכולה להתקלח במים חמים וסבון וגם לחפוף ראשה בסבון ביום שישי הקרוב וגם ביום שישי הבא לכבוד שבת ?
    תודה.

    רבני בית ההוראה:

    הסרת שיער עדיף מחר, בתשעת הימים אין להסיר שיער הגוף אלא אם כן זה מאוד ניכר ויש גנאי.
    מי שאין לו בגדים אחרים רשאי לכבס בתשעת הימים עד שבוע שחל בו תשעה באב [להרבה דעות השנה אין שבוע שחל בו] אבל אם יש לך בגדים נקיים אלא שאינם חגיגיים כמו הבגד שאת רגילה ללבוש בשבת, אין לכבס. בלאו הכי רבים נהגו בחו”ל שלא ללבוש בגדי שבת בשבת זו, וגם למנהג האשכנזים זה נחשב שבוע שחל בו, כך שאין היתר לכבס. תשתדלי שלא יתלכלכו מהיין.
    ביום שישי מותר את הראש לחפוף בחמין וסבון, שאר הגוף רק בצונן איבר איבר.

    מייטל:

    בס”ד
    שלום רב
    אם אני אגלח את שיער הגוף היום ביום חמישי הוא יתחיל לצמוח בשבת כמו הציפורניים ? או שיש הנהגה לא לגזור רק ציפורניים ביום חמישי ושיער מותר ?
    תודה.
    שבת שלום !

    איציק:

    זוג מבוגר שנאלץ להתגורר אצל ילדיהם הנשואים למעלה מחצי שנה, בגלל המצב הכספי הירוד שנקלעו אליו, בעקבות עסקת רכישת דירה לפני למעלה מ-5 שנים, בפרוייקט בצפון שכל הרוכשים נפלו בפח ע”י עו”ד יזם שהתברר כנוכל.

    בשנה האחרונה העניין התקדם ב”ה שהטאבו נרשם סוף סוף על שמם. והחלו בבניית הדירה ע”י לקיחת הלוואת משכנתא גבוהה במיוחד.

    הם מתכוננים להשאר אצל הילדים עד שהדירה שלהם החדשה (שנמצאת בתהליך בנייה מתקדם) תסתיים.

    כוונתם להכנס לדירה בהקדם האפשרי, בגלל שהדירה כוללת יחידת צימר שתניב הכנסה בע”ה ואמורה לכסות חלק מהמשכנתא הגבוהה.

    הבית כבר כמעט מוכן, רק נשאר הצביעה והקרמיקה וכדומה.

    ההערכה היא, שתוך חודש וחצי הדירה תהיה מוכנה. וכך הם יוכלו להכנס לגור וגם לפתוח את הצימר בתקופת השיא מבחינת החופש והחגים.

    השאלה היא: האם מותר לקבלן הערבי להמשיך בבניית הדירה בימי בין המצרים ובפרט בתשעת הימים ות”ב?

    חשוב להם שהדירה תהיה מוכנה וכל יום שעובר, זה יצמצם נזקים והפסדים שעובר עליהם.

    תודה רבה

    רבני בית ההוראה:

    כיון שלא מדובר בשיפוץ לצורך נוי וכדומה אלא בסיום הבנייה למגורים ופרנסה, מותר. ראה כאן.
    http://din.org.il/2017/06/20/%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5-%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/

    חוי:

    האם מותר להחליף מגבות מטבח בתשעת הימים למגבות נקיות?

    רבני בית ההוראה:

    בשעת הצורך יש להקל, ראה רבבות אפרים ח”א סי’ שע, שמגבות שלנו אינן מטפחות הידים אלא יותר דומים לחיתולי תינוקות שענינם ניקוי הידים והטינוף.

    א סערטער חסיד:

    שלום וברכה
    האם מותר לקנות מוצרי חשמל בשעת הימים, אני משכיר את דירתי יומיים אחרי תשעה באב, וחסר שם תאורה, האם מותר לקנות? ולהתקין?

    רבני בית הוראה:

    כיון שמדובר בקנייה לצורך מסחר – דירה להשקעה, ולא לבית הפרטי, יש להקל.

    ויויאן:

    האם מותר לפתוח חנות בגדים ביום הצום תשעה באב?

    רבני בית הוראה:

    בודאי שלא.

    נועה פוגל:

    איפה כתוב שצריך להתקלח איסר איבר בתשעת הימים? (מאיזה מקור?)

    רבני בית הוראה:

    ראה למשל בס’ קרא עלי מועד עמ’ כג מהגרי”ש אלישיב. אבל לא רק שם, זו הוראה מקובלת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *