לתרומות לחץ כאן

מוזיקה בחדר כושר בתשעת הימים

האם מותר להתאמן במכון כושר בתשעת הימים כשיש מוזיקה ברקע וזה לצורך הספורט?
תשובה:

שלום רב

אם ההתעמלות נצרכת על פי הוראת רופא מחמת בעיה מסוימת, ודאי אפשר להקל כשאין אפשרות אחרת, אבל סתם התעמלות כדי לשמור על הבריאות ועל כושר טוב, אסור לעשות עם מוזיקה בימים אלו.

בריאות טובה!

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. ממש תמוה הפסק, שהרי אסרו מוזיקה המביאה לידי ריקודים ומחולות וזיל בתר טעמא. ואף אחד לא רוקד בחדר כושר. וגם יש להקל שאין זה כלי שיר ממש אלא מוקלט.

    ומה שהרב כותב שמותר רק לצורך בריאות, הרי בפשטות כל אימון כושר הוא לצורך בריאות הגוף והנפש ומציל ממחלות קשות!

    "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא… כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש" (רמב"ם הלכות דעות פרק ד' הלכה א'- ט"ו)

    "הדברים שבפרק הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי חז"ל, מפוזרים בכל התלמוד… והם פרטים פשוטים וצריכים לכל, והכל מודים בהם" (מגדל עוז שם, הלכה א')

    "יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא. חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה. אמר ליה, חילך לאורייתא". רש"י: "כמה כוחך יפה לסבול עול תורה" (בבא מציעא פד.)

    "אמר רבא: וחד מינן, כי סליק להתם, עדיף כתרי מינייהו. נראה, מפני שהיה כוחם לתורה יותר, שהיו בעלי בשר יותר, ולפיכך כאשר עלו לארץ ישראל היו מעמיקים יותר בחכמה, כי אשר הם בא"י הם דקי הטבע ולא היו יכולים להעמיק כ"כ בחכמה, שאין כוחם על זה, ולכך אמר ר' יוחנן (ב"מ פד.) חילך לאורייתא. אבל בבל אינם דקי הטבע, ולפיכך היו יכולים להעמיק" (חידושי אגדות למהר"ל, כתובות עה.)

    "ששאר כל אדם יוכלו לעשות שאר מלאכות כבדות כגון לחטוב עצים, שלא היו יכולים לעשות רב יוסף ורב ששת, דהוו סגי נהורי, ואמר דמכל מקום היו עושין מלאכות כבדות כגון בריחיא ובכשורי" (חידושי אגדות למהרש"א, שם)

    "רב יוסף איעסק בריחיא (רש"י: "כדי שיחמם ויזיע"). רב ששת איעסק בכשורי (רש"י: "לשאת קורות ומשאות"), אמר: גדולה מלאכה שמחממת את בעליה" (גיטין סז:)

    "יש חולי בגוף, מי שמתאוה לאכול. אבל מתוך שאינו מתעמל בשום מלאכה, יביא לו חולי הגוף, כמ"ש "תאות עצל תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות" (מהרש"א, יומא פו.)

    "מאי מתעמל, כגון האי דכייף רישיה ביני בירכיה" (מסכת כלה רבתי, פרק ט') = כפיפות בטן…

    "אי זה הוא מתעמל, זה שדורסים על גופו בכח עד שייגע ויזיע" (רמב"ם, הלכות שבת פרק כ"א הלכה כ"ח) = שכיבות סמיכה…

  2. מהמקורות הנ"ל מוכח שאין שום הבדל בין אדם המתעמל בהוראת רופא, לבין אדם המתעמל בהוראת הרופא הגדול – הרמב"ם, ועוד כהנה וכהנה שדיברו על החשיבות העצומה שיש להתעמלות קבועה.

    מה גם שרוב האנשים, כשיגיעו לרופא, ישמעו על הצורך באימון, אבל הם לא מגיעים אליו ולכן לא מקבלים הוראה כזאת.

  3. ודאי שההתעמלות חיונית לכולם, אבל לאדם בריא לא יקרה כלום אם ימעט שבוע אחד בפעילותו… רק אדם שסובל מבעיות גב וכדומה והפעילות חיונית לרפואתו חשובה לו הרציפות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל