שלום כבוד ברב
רציתי לשאול אצלינו בוינה אוסטריה בכל לוחות השנה רשום שבין השקיעה לצה"כ יש כמעט הבדל של שעה וממילא בשבל הקרובה למשלכתוב ששקיעה בערך בתשע וצה"כ בערך בעשר.
שאלתי אם מה שכתב מרן שההבדל בן שקיעה לצאת הוא 18 דק' לערך האם זה רק בארץ או גם בחו"ל?
וא"כ איך צריך לנהוג לגבי הדלקת נרות הרי כולם כאן חוזרים מבי הכנסת כבר בשמונה וחצי שזה לכאורה עוד לפני פלג המנחה למנהג הספרדים (משא"כ לאשכנזים זה מסתדר כיוון שסופרים שעה ורבע של הפלג עד השקיעה.)
אם אפשר תשובה מפורטטת וברורה להסיר מכשול מבין קהילות הספרדים כאן.
תשובה:
שלום רב
אכן, הפרשי הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים מבחינה אסטרונומית אינם קבועים, והם משתנים ממקום למקום ולפי עונות השנה, לא נוכל כאן לסקור בהרחבה את כל ההסבר האסטרונומי לענין, די לנו אם נאמר שככל שאתה קרוב יותר לקו המשווה הזמן קצר יותר, כפי שניכר לעין כשמסובבים כדור, שככל שהמעגל רחב יותר הוא צובר בסיבובו השלם מרחק רב יותר. כמו כן, בקיץ הנשפים מתארכים יותר מבחורף, ובסתיו ובאביב הם הקצרים ביותר.
לגבי ההשלכות ההלכתיות בענין נחלקו הדעות: במחצית השקל סי' רלה ס"ק ג כתב שההפרש בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא קבוע ואינו משתנה בין עונות השנה וחילופי המקומות, וכן כתבו דרך החיים וסדור היעב"ץ בהל' ערב שבת, וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה בסי' רסא על פי הפרי מגדים שם.
אולם בס' מנחת כהן (מ"ב פ"ג) חולק, וסובר שהענין נקבע בכל מקום לפי המצב האסטרונומי באותו הזמן, וכן נקט הגר"א בביאורו לשו"ע סי' רסא וסי' תנט, וכ"כ הבעל התניא בסידורו בהל' ערב שבת.
אכן, דין זה אינו אמור אלא לאלו ההולכים בשיטת הגאונים [כהכרעת הגר"א ובעל התניא] שבזה החמירו בקיץ להמתין כשיעור הנשף, אבל לנוהגים כשיטת רבינו תם, ממתינים תמיד 72 דק' שוות לאחר השקיעה ולא חששו כלל, כיון שתמיד יש כבר 3 כוכבים באותה שעה, כ"כ בס' בין השמשות וידועה עדותו של החפץ חיים שכך היה המנהג בכל ליטא למעט בית כנסת אחד במינסק.
כך שגם אם נחשב את פלג המנחה לפי החישוב שמעלות השחר עד צאת הכוכבים, זמן צאת הכוכבים לעולם לא יאוחר מ72 דק' לאחר השקיעה, אינני יודע כיצד לחשב זאת אצלכם כיון שאינני יודע את השעות והזמנים בפועל אצלכם היום, אבל אם ניקח שעות אלו ונחלק אותן ל12 חלקים שווים, פלג המנחה יהיה שעה ורבע [זמניות] לפני זמן ה72 דק' שלאחר השקיעה.
בהצלחה רבה!
