בס"ד
שלום וברכה לרבנים האתר דין שליט"א,
לענין נפילת אפיים במנחה במקום ש"א ס"ת
עיין טור ב"י וש"ע וגם מ"מ או"ח סימן קל"ב סעייף ב' על מש"כ שם. והנה דברי הרמ"א בהגה בסעייף זה וז"ל:
"הגה: י"א דאין נפילת אפים אלא במקום שיש ארון וס"ת בתוכו, אבל בלא זה אומרים תחינה בלא כיסוי פנים, וכן נוהגים (ב"י בשם רוקח סי' שכ"ד). וחצר בהכ"נ הפתוח לבהכ"נ, (מהרי"ל) או בשעה שהצבור מתפללין אז אפילו יחיד בביתו אומר תחינה בנפילת אפים (ד"ע פי' אגור). "
מזה יש שאלות:
1.כתוב במ"מ על חצר בהכ"נ וכו' וז"ל " היינו דבעת שהתפלל בחצר הוי פתח ביהכ"נ פתוח ונוכל לראות מאותו צד מקום הארון הוי כמתפלל לפני הארון משא"כ אם מתפלל בחצר בצדדים אחרים כגון שפתח ביהכ"נ במערב והעזרה נמשכת גם לצד דרום והוא מתפלל שם ואין שם ס"ת אין צריך נ"א וה"ה אם היה פתח ביהכ"נ נעול אפילו הוא מתפלל בחצר נגדו א"צ נ"א. כתבו האחרונים דאם הוא מתפלל בעזרת נשים ג"כ צריך נ"א כיון שיוכל לראות מהחלונות מקום הארון " עכ"ל המשנה ברורה.
במש"כ ברישא וז"ל " היינו דבעת שהתפלל בחצר הוי פתח ביהכ"נ פתוח ונוכל לראות מאותו צד מקום הארון הוי כמתפלל לפני הארון, משא"כ אם מתפלל בחצר בצדדים אחרים וכו' " משמע שלכאורה שיכול אם נחשב "כמתפלל לפני הארון" אלא בסיפא כתב " כתבו האחרונים דאם הוא מתפלל בעזרת נשים ג"כ צריך נ"א כיון שיוכל לראות מהחלונות מקום הארון " ולשונו קצת סתום כי לא ברור לנו איפה העזרת נשים נמצאית ואם זה "כמתפלל לפני הארון" לאפוקי מש"כ גם ברישא דהיינו " משא"כ אם מתפלל בחצר בצדדים אחרים וכו' " . כי יש בתי כנסיות שיש להם עזרת נשים שנמצאית בצצדים בדרום ובצפון. ומ"מ כיון שהן נמצאות בחדר אחד אין עיכוב בזה ובפרט שתלה העיקר הדבר על הענין ראיה מן החלונות מקום הארון וז"ל " צריך נ"א כיון שיוכל לראות מהחלונות מקום הארון " עכ"ל. ובט"ז כתב ס"ק ו' על חצר בית הכנסת שכתוב בסימן זה וז"ל " פירוש ומתפלל בחצר שרואה הפתח בה"כ פתוח כ"מ שם במהרי"ל ".
עתה השאלה הנשאלה היא, בית הכנסת שיש חלונות גדולות שרואים ממש הכל מבחוץ, בסיגנון שהכותלים עשויות רובות מזכוכית, האם האדם מפלל בחוץ בצד הדרום או צפון יכול לומר נ"א כיון שרואה הארון ממש דרך הכותלים שהם עשויות מזכוכית? ומה הדין בחדר שבצד הבה"כ הזאת שגם הכותליו הקרובות וסמוכות לבה"כ עשויות מזכוכית שגם אפשר לראות הארון הקודש? מדובר שמתפללים במנין של עצמן בלא עת תפילה של הציבור בפנים הבית הכנסת. האם הם צריכים נ"א כיון שיכולים לראות או לא?
(אם היה אפשר הייתי שולח תמונה של בה"כ וחדרים המדוברים בשאלה זו, אבל אם מקום בו בחלק הזה של אתר שלכם להצטרף זה)
2. עוד שאלה על נ"א , עיין מש"כ בש"ע או"ח סימן א סעייף ד' וז"ל : "טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה" עכ"ל.
ובמ"ב בס"ק י"ב כתוב שם בסיפא וז"ל " ומי שהוא בעל תורה ויש לו לב להבין וללמוד יכול למנוע מלומר הרבה תחנות ובקשות הנדפסות בסידורים וטוב יותר שילמוד במקומם וכו' " . ו עיין על מש"כ בשו"ת משנה הלכות חלק טו סימן עח על ענין השאלה על ישיבה שזמן תפילת מנחה קבוע בה ובמשך כשבועיים בשנה אי אפשר להספיק לומר תחנון לפני השקיעה, כיצד יש לנהוג כשזה עלול לגרום לביטול תורה ואצטט קצת משלונו בסוף וז"ל " והגם שכתבו דתחנון הוא רשות, מ"מ פשוט דאין לבטל אמירתה בסתם ובפרט לאותן שאומרין אותה בכל יום נעשה להם כעין חובה כמ"ש בתפלת ערבית אף שהוא מעיקרה רשות מ"מ השתא קבלוהו עלייהו כחובה" עכ"ל וגם עוד מש"כ בתשובה אחרת על שאלה בחלק ח סימן כח לגבי טעם המנהג שאין אומרים תחנון במנחה וז"ל " ומש"כ דיש בזה הקפדה נראה ודאי דכוונתם אדברי מהרי"א שהוא קרוב לקצץ בנטיעות ומיהו פשוט דזה רק אחר השקיעה אבל קודם השקיעה ודאי אין שום טעם שלא לומר ולבטל אמירת תחנה המבואר לאמרה גם במנחה כנלפענ"ד" עכ"ל.
עתה במוסד שלומדים מקצוע וכולם יהודים בני תורה, וגם המוסד זה סמוך לישיבה והוא מקום דתי כאשר הלומדים צריכים ללכת מכתה לכתה במהרה ומתפללים לפעמים מנחה בחדר שלומדים במנין כי אין עוד מנין בבה"כ הסמוכה בזמן שמחליפים כתות ואין להם הרבה זמן, מכיון שאין שם ס"ת ולא צריכים נ"א ממש אלא לומר הנוסח המודפס בסידור בנ"א בלי נפילה כמו כתב שכן עושים במ"ב על ש"ע קל"ב סעייף ב' , השאלה היא כיוון שתחנון רשות בשעת הדחק לאלו שצריכים ללכת תיקף לכתה אחרת ולאלו שיחזרו ללמוד תורה בבית המדרש, האם יש להם רשות לקצר על זה ולומר קדיש ועלינו?
מוטב שהש"צ יתן קצת זמן כדי שלפחות יאמרו משהו כמו שציטטנו בהתחלה מין הש"ע " טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה" .
תודה בכרה והצלחה!
תשובה:
שלום רב
1. לא מצאתי דבר מפורש, אבל יתכן שהמעחלה של חלון היא משום שהוא עשוי להפתח לתוך בית הכנסת והדבר יוצר זיקה בין המתפלל לפנים בית הכנסת, משא"כ בקיר זכוכית שאינו עשוי להפתח ונמצא שהמתפלל הוא ברשות מנותקת לגמרי. עזרת נשים בכל צד שתהיה יש בה חלונות לבית הכנסת ולכן לא חילק המשנה ברורה באיזו צד היא נמצאת.
2. דברי המשנה ברורה בסי' א אמורים לגבי תחינות שאינן מסדר התפילה, כמו מסידור שערי ציון וכדומה, התחנון הוא חלק מסדר התפילה, ואדרבה, זוהי הסיבה לכך שהחמירו לאומרו אפילו בלי נפילת אפיים, כיון שמעבר לכך שיש לקיים דין נפילת אפיים הוא ג חלק מהנוסח, ולכן אין לוותר עליו כדי להזדרז לכיתה.
בהצלחה
