לתרומות לחץ כאן

מילוי בקשת הנפטרת שלא השאירה צוואה

בס"ד
אני ודודתי האלמנה, שכנים ,בית דו משפחתי , על הקרקע ,לדודתי יש שלושה ילדים שגרים מחוץ ליישוב, אימי נפטרה לפני 4 שנים , ומאז פטירתה דודתי הייתה הכי קרובה אלי ( ילדיה גרים כאמור מחוץ ליישוב) ,והייתה כאם עבורי, לצערי הרב והיא נפטרה לפני שנה,
לדודתי יש שכן ואדם רע, שהיה מתנכל לי ועושה לי כל הזמן בעיות ,
עתה השכן הזה רוצה לקנות את הבית שלה ,
לפני מותה דודתי אמרה בפני אנשים ,ישנם מספר עדים ששמעו את בקשתה זו,שלאחר מותה היא לא רוצה שהשכן הזה יקנה את הבית שלה כיוון שהיא לא רוצה שהוא יגור קרוב ממש אלי, וימשיך להתנקל לי ,
התברר שהיא לא כתבה צוואה ,ובקשתה שלא למכור את ביתה לשכן הוא רק בעל פה ,
שאלתי האם לאור רצונה ובקשתה לפני מותה שלא יימכר ביתה לשכן הזה , יש סימוכין בהלכה שיש בו כדי לשכנע את היורשים שהם פועלים בניגוד להלכה ,
יצויין שמדובר ביורשים דתיים ,
יצויין שאין מניעה שהבית יימכר לכל קונה אחר,
תודה

תשובה:

שלום רב,

אם ברור שזוהי רצונה של האם, מומלץ מאד לילדיה להתחשב ברצונה, וראה במקורות.

מקורות:

יש הלכה של "מצווה לקיים דברי המת" הרבה הלכות נקבעו בהלכה זו. שאדם יכול לצוות מה שייעשה עם נכסיו לאחר פטירתו, ללא כל קשר לעצם הירושה ולקנייני הצוואה והירושה. אולם לדעת תוס' ועוד ראשונים, אין מצווה לקיים דברי המת אלא אם כן הושלש הכסף בידי שליש כדי שתתקיים צוואתו. וכך פסק בשו"ע (חו"מ סי' רנב) לכן במקרה האמור, להלכה אין מצווה לקיים דברי המת.

יחד עם זה, דנים כמה אחרונים במקרים דומים האם יש חובה על הילדים לעשות את רצון אמם מצד מצוות כיבוד אב ואם. שהרי נפסק להלכה שיש חובה לכבדם בחייהם ובמותם. אלא שהדוגמאות המובאות בגמרא בקידושין לא,ב אינם שייכים במקרה האמור: "במותו כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר: כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי, הריני כפרת משכבו. והני מילי תוך שנים עשר חדש, מכאן ואילך, אומר: זכרונו לברכה לחיי העולם הבא".

יחד עם זה בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' קסח) כתב שיש ענין וממליצים ליורשים לקיים את רצון אמם (כמובן, לגבי כספי הירושה). ואף כופים על היורשים ללכת לפנים משורת הדין ולשמוע לרצון אמם. וראה עוד בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' רכד).

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לא נשאלתי בענין דינא דבר מצרא לכן לא השבתי. לצורך כך, ודאי שצריכים לדעת בדיוק היכן ממוקם כל בית, ראה בסוף סי' קעה אם יש דינא דבר מצרא בבתים, ומה שכתב שם הט"ז שגם לפי פסק הרמ"א שיש בר מצרא בבתים, בהרבה אופנים זה לא שייך. מנוסח השאלה נראה שלא ניתן לכוף על דינא דבר מצרא במקרה האמור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל