בס"ד
ישנה צוואה בכתב ובעדים ( 2 עו"ד). ישנו סעיף אחד בצוואה שהביא למחלוקת קשה בין היורשים :
המורישים ז"ל מינו בעל-פה את הבן הבכור לנהל את מימוש העיזבון ( "שליש"?) , הם ניסחו "מעין תנאי" בצוואה כזה: "ביתנו האמצעית תקבל את חלקה מהעיזבון בכפוף להסכמתו של בננו הבכור" .
בגוף הצוואה אין איזכור בכתב למהות הסכמתו , אין גם נספח כתוב לצוואה שיעיד על אותה הסכמה. אין גם שום מידע על התנאי שהאח יסכים לשחרר את חלקה. כלום . העו"ד הנכבדים הם ידידי המשפחה ותלויי שכר טירחה מטעמו של האח הבכור , כך שידיעתם-עדותם על אותו תנאי/הסכמה מוטלת בספק רב ויותר מגבולית .
אומרת הבת האמצעית : 1. אין פירוט בכתב על התנאי /ההסכמה בכתב אז לא קיים .
2. הזרוע הארוכה של המנוחים ז"ל אינה יכולה לשלוט ביורשים החיים ללא הפסקה.
3. ואם ההסכמה של האח כדי שתקבל את חלקה תתברר שהיא תתגרש מבעלה ? שתוציא את הילדים מהישיבה? שתקנה רק דירה בירושלים ?
4. מה אם ההסכמה של האח קשורה בתנאי שהציבו המורישים שתיקח על עצמה חובות כספיים שאין היא מסוגלת לקחת על עצמה ?
5. מה דינו של חלקה בירושה ?
תשובה:
שלום רב,
אתה מציג כאן שיש נוסח מפורש שעליו חתמו המורישים והעדים: "ביתנו האמצעית תקבל את חלקה מהעיזבון בכפוף להסכמתו של בננו הבכור". כלומר, התנאי לקבלת חלקה בירושה הוא ברור לגמרי – רק בכפוף להסכמת האח הבכור. מה שלא ברור מהו הסיבה שכתבו כך, או מה הסיבה שכך רצו ההורים. וזה שורש הויכוח שבין היורשים. – אם לא הבנתי נכון, אנא תקן אותי.
עוד הבנתי שהתוספת הזו, נכתבה בצוואה עצמה, כלומר, זה חלק מהקנין שקיבלו על הכל. ולא נכתב לאחר זמן. אחרת כדאי לבדוק בדיוק גם מה נכתב במקור. ובאלו אופנים אם יכולים לשנות את צוואתם המקורית.
לפי זה הרי לך התשובות לשאלותך:
1. אין בירוט על הסיבות. אבל יש תנאי ברור ומוחלט, שאותו יש לקיים. ואם אינו קיים – קרי מסיבה כלשהי האח מסרב לאשר לה את חלקה, היא לא זכאית לקבל את חלקה.
2. הזרוע שלהם ממש לא שולטת ביורשים. הם רק היו הבעלים של הנכסים, וזוהי זכותם לחלק את זה כטוב בעיניהם. מעבר לסכום הירושה, הם ממש לא מתכוונים להתערב בחייהם של יורשיהם.
3. כאן, אתה נכנס לסיבות, זאת לא אדע, מצידו הוא יכול גם לטעון שאם היא לא תוליך אחריו את כליו לבית המרחץ הוא לא יאשר לה, אבל זה כהלצה.. אני מניח שטענתו היא הרי כוונת ההורים, ואת זה הוא רוצה לבצע, וזה זכותו, כך כתוב בפירוש בצוואה שהוא יחליט אם לאשר לה את חלקה או לא.
4. כנ"ל.
5. אני מקווה שהייתי ברור מספיק. רק נוסיף נקודה אחת: אני כותב את הדברים בהנחה שהכל נכתב לפי כל כללי קנייני הצוואות וכד, לא ראיתי את כל הצוואה.
בס"ד ,
קראתי את תשובתך בעיון, אולם "ההיתר" הגורף שמובלע בתשובה עלול להיות למדרון חלקלק, ואסביר את דבריי:
א. מאחר ותנאי זה של המורישים אינו כתוב כלל בגוף הצוואה, ונמסר מפה המורישים לאוזן האח הבכור, הרי שגם עפ"י הדין /חוק לא ניתן לאכוף בקשה של המוריש שלא פורטה בצוואתו.
ב. תפקידם של עוה"ד שערכו את הצוואה הוא לערוך את הצוואה באופן ובצורה המוכתבת ע"י החוק. אם אמנם אחד המצווים רצה להוסיף דבר מה לצוואתו הוא היה צריך לדרוש זאת מעוה"ד הנכבדים, ולהוסיפה בכתב בגוף הצוואה, אפילו בצורה של פתק הנספח לגוף הצוואה.
ג.מאחר וחתימה על מסמך כלשהו מהווה ראייה לגמירות דעתו של החותם והסכמתו לכל תוכן המסמך עליו חתם, אין אפשרות לקבוע כי המורישים ז"ל גמרו אומר בדעתם בסופו של יום שאכן התנאי בע"פ שהציבו אכן יצא לפועל. מה גם שמאחר שההוראה שהאח הבכור טוען כי נאמרה אך ורק לו איננה חלק מהצוואה .!!!!!!!!!!!!!
ד. התנאים שכביכול נאמרו לאח הבכור בע"פ יכולים גם להיות לא-מוסריים או לא ניתנים לביצוע מסיבות אובייקטיביות , אז מה? בגלל זה הבת לא תקבל את חלקה ?
ה. מה תגיד אם ההורים אמרו שהיא תרכוש מכספה יאכטה מפוארת וחלקה בעיזבון (שמותנה בהסכמת האח )יהיה ההשלמה לקניית הריהוט ….?
ה. מה שנכתב בכתב יבוטל בכתב או יתקון בכתב.
כבוד הרב, אם אתה רוצה תשובה לשאלתך, עליך להיות ברור ועיקבי!!!
השאלה העיקרית שעליה עליך לתת תשובה לעצמך, מה נכתב ומה נאמר בע"פ.
אני מצטט מהשאלה: "ישנו סעיף אחד בצוואה שהביא למחלוקת קשה בין היורשים….הם ניסחו "מעין תנאי" בצוואה כזה: "ביתנו האמצעית תקבל את חלקה מהעיזבון בכפוף להסכמתו של בננו הבכור". כלומר, התנאי נכתב בפירוש, נקודה. מה שלא נכתב זה ההסברים, או כל מה שמונח מאחרי משפט זה. וכאן נוצר ויכוח בין היורשים.
עתה אתה כותב שהכל בע"פ. ואם כך, ודאי שניתן לומר לאח הבכור שהוא אינו נאמן כלל להעיד שנוספו תנאים בע"פ.
חשוב רגע, הכל תלוי אם הנוסח הנ"ל נכתב או נאמר בע"פ. אני מבין שאתה בצד של האחות, אבל כדי לקבל תשובה ברורה, המציאות צריכה להיות ברורה אצלך ואצל המשיב.
בס"ד
לרבנים החשובים שליט"א .
המציאות ברורה כשמש, ואני עיקבי מאוד.
זה הסעיף בצוואה : "ביתנו האמצעית תקבל את חלקה מהעיזבון בכפוף להסכמתו של בננו הבכור".
הבן הבכור טוען שהמורישים הם שאמרו לו בע"פ על מה עליו להסכים כדי שהבת תקבל את חלקה. !!!. אין בצוואה בכתב שום דבר כתוב שמפרט את אותה הסכמה שעליה התחייב, לכאורה, האח הבכור להסכים לשחרר את חלקה של הבת.
לכן, טענתי היא מאחר שההוראה בע"פ שהאח הבכור טוען כי נאמרה אך ורק לו איננה חלק מהצוואה הכתובה, לא ניתן לנשל את הבת מחלקה בעיזבון.
ב. אני לא בצד של אף אחד: אני בצד של השכל הישר .
כעת , אם מובן , מה דעתכם ?
אכן כעת השאלה ברורה לחלוטין. והתשובה גם היא ברורה: מאחר שיש תנאי בצוואה שרק כאשר הבן הבכור יסכים, הבת תקבל את חלקה, על הבת להמתין עד להסכמתו ואז היא תקבל את חלקה. אם הבן לא מסכים, ולא משנה מאיזה סיבה ה וא לא מסכים, אין לה חלק בכספי הירושה.
לכל הסיפורים שהוא מספר ששמע כך או כך, אתה מש לא חייב להאמין, אבל אם עדיין הוא לא מסכים, התנאי הברור שנכתב בצוואה לא קוים, ולכן עדיין אינה זכאית לקבל את כספי הירושה.
בס"ד
מה שכבודו אומר בעצם זה כך:
לדוגמה ( ובוא נצמד אליה): גם אם המורישים אמרו בע"פ לאח הבכור שיסכים לתת את חלקה של הבת רק אם היא תרכוש דירת פנטהאוז בקיסריה אז הוא יסכים לשחרר את חלקה בעיזבון , היא תהיה חייבת לעשות זאת ? אם זה כך אז לדעתי יש כאן בעיה גדולה:
1. הבת לא חייבת לקחת על עצמה חובות כספיים שאין היא יכולה לעמוד בהן. ואז תישאל השאלה מה יהיה דינו של חלקה בעיזבון ?
2. למה שבעלה של הבת יקבל על עצמו חובות כספיים ( משכנתא, הלוואות) כדי לעמוד בתנאי הזה של יחד עם אישתו ?
במילים אחרות: ככל שההסכמה של האח תלויה בתנאי בע"פ שמסרו לו ההורים , והוא מהותי ומשמעותי מאוד, היה עליו להיכתב בגוף הצוואה במפורט ולא לתת לפרשנויות וסברות להשתולל באויר.
לעולם לא תוכל לדעת מה נאמר לו בע"פ. ויתכן מאד שלא נאמר לו משהו מפורש אלא הוא מרכיב כמה דברים עם פרשנות שלו. אבל מחוסר ברירה עליך להצמד לכתוב: עד שהבכור לא יסכים לתת לה את חלקה, אין לה כל חלק בירושה. הבת אינה חייבת לעשות מה שאומר לה האח הבכור, אולם אם היא רוצה לקבל את הסכמתו, אין לה ברירה אלא לדאוג לכך הוא יסכים, ולא משנה מאיזה סיבה.
השאר תגובה