עירוב צורת הפתח / רשות הרבים בזמנינו

רבני בית ההוראה
כ"ז סיון ה'תשע"ה

שלום הרבנים.
מה טעם שהספרדים מחמירים שלא לסמוך על עירוב בצורת הפתח,והאשכנזים מקלים יותר?אם אפשר מקורות גם אני אשמח.
אני ראיתי בשו”ע או”ח סימן שג מובא שנראה שדעת מרן שהוא סובר שרשות הרבים כיום זה כמו חצר שאינה מעורבת,ואין רשות הרבים גמורה מדאורייתא היום,האם זה נכון או שלא הבנתי את כוונת דבריו?

תשובה:

שלום רב

לומר שספרדים לא סומכים על צורת הפתח אינו מדוייק, דין זה נפסק בשולחן ערוך בסי’ שסב סעי’ י, אלא שבשו”ע שם הביא שלדעת הרמב”ם מועיל צורת הפתח רק אם מלבד זאת יש שתי מחיצות שלימות. אגב, במשנה ברורה שם ס”ק נח נקט, שגם לדעת הרמב”ם, אם אין בין העמודים 10 אמות ניתן להקיף בצורת הפתח את כל 4 הרוחות.

כדי שמקום יחשב רשות הרבים נאמרו כמה תנאים: 1. שיהיה רב ט”ז אמה. 2. כאשר העיר מוקפת חומה צריך דוקא פתח מפולש מצד לצד. 3. יש סוברים שהיא אינה רשות הרבים אא”כ עוברים שם 600,000 איש כל יום, משום כך לא מצוי רשות הרבים בזמנינו. ולזו היתה כוונת השו”ע שם בסעיף יח כפי שציינת.

6 תגובות

    דור:

    האם אני יכול לדייק מהלשון של מרן שככה הוא סובר? שאין לנו רשות הרבים גמור היום אז כל רשות הרבים שלנו זה כרמלית ודינו כחצר שאינה מעורבת? או שהוא רק כתב את הדעה של היש אומרים הזה

    רבני בית ההוראה:

    ודאי שכך דעתו.

    דור:

    אז אם כך מה הטעם שהרב עובדיה והרב יצחק יוסף סוברים שהוא סובר שכן יש רשות הרבים מדאורייתא לדעת מרן? ושהם מחמירים בנושא? אפילו שרשום בסימן שסד שהוא סובר שצורת הפתח לא מועיל לרשות הרבים גמור,אבל אם לדעתו אין לנו את הדין של רשות הרבים בכלל מה הטעם שהספרדים יותר מחמירים בעניין הזה?

    רבני בית ההוראה:

    בשו”ע בסי’ שמה סעי’ ז הביא השו”ע את שיטת הרמב”ם שהקובע הוא רוחב הרשות הרבים – ט”ז אמה, ובשם י”א את דעת הסוברים שצריך שיעברו שם 600000 איש ביום, ומשום כך סבר הגר”ע יוסף שעיקר דעתו כהרמב”ם וממילא יש רה”ר דאורייתא, בשונה מפוסקי אשכנז שנקטו כולם כדעה השניה, ראה ילקוט יוסף שבת ה עמ’ קסב בהרחבה, ומשום כך נדחק לפרש, שמה שכתב השו”ע בסי’ שג וכפי שהערת נכונה, הוא רק לימוד זכות על המקילות בכך לענין תכשיטים ואין זו עיקר דעתו.
    ומכל מקום, כיון שמצינו שמרן לימד זכות על המקילים, כתב שם שנראה שאף הוא מודה שבעת הצורך יש לסמוך על החולקים על הרמב”ם אלא שיש להחמיר לכתחילה, וראה שם מקורותיו הרבים.

    יהונתן:

    בסימן שמה גם המשנה ברורה אומר שרשות הרבים כיום זה דאוריתא וכך גם פסק הביאור הלכה דהינו לא כמו היש אומרים. שידוע המרן שסתם ויש אומרים הלכה כסתם.

    רבני בית ההוראה:

    אמת, אף שכתב שלא למחות במקילים ובעל נפש יחמיר לעצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *