שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת שלנו ישנו מתפלל נכה על כסא גלגלים שאין לו אפשרות כל שהיא לעמוד על רגליו.
יש לו יוארצייט על אביו והוא רוצה להיות שליח ציבור בתפילות של שבת וכן לקרוא בתורה מפטיר והפטרה.
כל זה בישיבה על כסא הגלגלים.
מדובר בבית כנסת של תימנים.
שאלתי , האם יש אפשרות למלא בקשתו של הנכה לקרוא בתורה ולהיות שליח ציבור או שאסור. אם הוא היה כהן האם יכול לשאת כפיו בישיבה.
אציין, שמדובר בנכה מאוד אהוד על הציבור והציבור מן הסתם היה מוחל על כבודו כדי למלא בקשתו.
אודה אם במסגרת התשובה תציין גם מקורות לפסק ההלכה.
תודה אלימלך אהרון. ח' סיוון תשע"ה
תשובה:
שלום רב,
אכן בקביעות יש נידון האם ראוי למנות אדם כזה כשליח ציבור. ראה בכף החיים (סי' נג ס"ק סה, סו). וראה עוד בשו"ת חות ייר סי' קעו, ומור וקציעה סי' נג. אולם אין זה באופן קבוע, כפי שנראה כאן, אלא בגלל שיש לו אזכרה וכד', ודאי שאין כל מניעה למנותו כשליח ציבור, ואם הוא רוצה בכך אדרבה כדאי למנות אותו. ראה במשנה ברורה סי' נג ס"ק מא.
שלום. קבלתי תשובה לגבי שליח ציבור וטרם קבלתי תשובה אם נכה יכול לעלות לתורה בשבת ממניין הקרואים או למפטיר כולל קריאת ההפטרה. כמו כן אם הנכה כהן האם יעלה לדוכן לברך ?
תודה.
לעלות לדוכן לא יוכל כמבואר במשנה ברורה בסי' קכח ס"ק נא, בעלייה לתורה יש להקל כמבואר במשנה ברורה בסי' קמא ס"ק ד.
במושב זקנים, אשר אין בעל קורא, אלא זה היושב על כסא, האם מותר לו לקרוא בתורה או במגילת אסתר, כאשר הס"ת או המגילה מונח על שולחן לא גבוה כהתיבה?
"השם לא לפרסום"
אם אינו יכול לעמוד מותר, ראה שו"ע קמא א ומשנה ברורה שם ס"ק ד.
להבא לא חייבים לכתוב את השם, אפשר לעשות כפי שעשיתי.
השאר תגובה