שלום ומבורך! ברצוני לשאול שאלה לגבי עריות. ולגבי עברה לשמה. או עברה לשם הצלה. מספרים על יעל ואסתר המלכה שעשו מעשים שמפורשים כחטאים של יהרג ועל יעבור. חלק מהפרשנויות מספרים שאסתר הייתה " קרקע עולם" והיא לא הייתה שותפה למעשה אלא פסיבית בעיקר. לכן אינה ברת עונשין! ועוד קיבלה שכר על כך. האם זה נכון גם לגבי חטאים אחרים כמו משכב זכר שהנשכב הפסיבי הוא אנוס בשעת המעשה?
בלי שום קשר לגדולתם של המלכים והמלכות האם האדם הפשוט שחוטא לפעמים נימצא במצב של פסיביות מוחלטת בשעת המעשה …
תודה
תשובה:
שלום רב,
המגרא בסנהדרין (עד,ב) דנה שדיני יהרג ואל יעבור, והקשו שם הרי אסתר עשתה זאת בפרהסיא והיה עליה למסור את נפשה. ויש שם שני תירוצים. לדעת אביי הסיבה שלא מסרה משום שהיא פסיבית "אסתר קרקע עולם היא" אולם זה נאמר רק לגבי הדין של חילול ה' – כלומר, הדין של יהרג ואל ועבור. שלא אומרים את זה רק בעבירה אקטיבית ולא בצורה פסיבית. אבל האם אדם שעושה מעשה בצורה כזו, כלומר, אינו עושה מעשה בפועל עובר עבירה? ודאי שכן.
