דין עירוב בערים הגדולות בזמנינו / ההנהגה במקום שאין עירוב כשר

רבני בית ההוראה
ט"ו אייר ה'תשע"ה

בס”ד
שלום רב
1. מה זה ‘מפולש’?
א. הן במשמעות של תנאי על הרחוב כדי שיחשב רשות הרבים (בדעה של ללא התנאי של ששים ריבוא)
ב. והן מבחינת סעיף נ’ פרק יח’ (מהדורת תש”ע של השש”כ), ואם אפשר להבין מה השש”כ אומר שם?
2. לא ברור אם הובן נכון ומה זה אומר בפועל, כל עזרה תועיל:
– מן השש”כ הובן שברשות הרבים (להבדיל מכרמלית) אין בכלל פתרון של עירוב (שיתופי מבואות ועירוב חצרות), ושגם בכרמלית עירוב כזה לא מועיל היכן שיש בתי גויים (כמו שיש בשכנותינו).
– ומן הילקוט יוסף (סימן שמה, סעיפים ד-ו, יג) הובן שגם עירוב ערים גדולות צורת הפתח הנסמך על צירוף ספקות האם ערינו הן רשות הרבים ועל דעה לסמוך עליה בענין הגויים (סעיף יג’), נכון לכתחילה שלא לסמוך עליו.
– ועוד מסעיף לד פרק יז בשש”כ עולה שלא דבר שלא בנמצא הוא שהעירוב נקרע בשבת, שאין דרך שנדע על כך (אנחנו לא גרים בשכונה חרדית, שאולי בהן המצב שונה וכן ידעו על כך).
ומכל אלה קצת קשה להבין:
א. אדם שגר בעיר גדולה שאינה ירושלים, ואינו גר בשכונה חרדית, אז מה הדין לגביו? האם עליו להמנע מלטלטל חוץ מבגדיו ותכשיטיו?
ב. אדם שגר במושב, שאינו מושב דתי, מה הדין לגביו (שלא ידוע לנו – אולי מוושב הוא לכתחילה כרמלית לכל הדעות ולא רשות הרבים)
ג. איפה אדם מברר את ענין העירוב שסביב ביתו ואיך ומתי שהוא נבדק? יש איזה מאגר מידע ברשת שבו זה מעודכן?
ד. שאלה תאורטית: הוצאה מרשות יחיד אחת לרשות יחיד אחרת דרך מקום פטור – האם היא אסורה או מותרת? והאמת היא שהשאלה היא כדי להבין מדוע זה לא מותר (אם זה לא מותר) להחזיק משהו (למשל סידור התפילה) בגובה שמעל עשרה טפחים וללכת איתו מן הבית לבית הכנסת. שאם ההבנה נכונה זה העברה מרשות יחיד -הבית ולרשות יחיד אחרת – בית הכנסת, דרך מקום פטור – מעל גובה עשרה טפחים. ברור לנו שיכול להיות שהשאלה מגוחכת, אבל עדיין נצרכת ליישוב ההבנה…
ה. כאמור ממש יעזור הסבר הלכה למעשה של סעיפים נ נא בפרק יח בשש”כ – שמסבירים היכן שלא ניתן לסמוך על העירוב, איך אדם צריך לנהוג בפתיחת דלת ביתו ודלת החצר עם המפתחות כך שלא יעבור על איסור?

תודה רבה
תבורכו

תשובה:

1. מפולש הכוונה שהוא פתוח משני צדדיו, במקרה הראשון מדובר שהוא אינו רחוב ללא מוצא. במקרה השני, הכוונה שמנעול הבית אינו חור החוצה את הדלת כמו שמצוי בדלתות הביתיות הישנות עם המפתח אפס… אלא הוא בעצם סגור עם הזיזים ורק המפתח בנעיצתו פותח מה שצריך, באופן זה חור המנעול אינו חלק מהרשות היחד – פנים הבית.

2. לגבי רשות הרבים דאורייתא אמת בפי השמירת שבת כהלכתה, אולם מאוד לא מצוי היום כזה רחוב שעוברים בו בכל יום 600000 איש, וכנראה זו כוונת הילקוט יוסף. לגבי גויים, נהוג במדית ישראל לסמוך על כך ששוכרים מהמשטרה את כל העיר, וכיון שלמשטרה יש רשות להכנס לכל בית לצורכי בטחון, די בכך כדי להחשב שהכל תחת חזקת יהודים שומרי מצוות. אמת, שעירוב בשכונה דתית לגמרי מהודר הרבה יותר, גם מכמה בחינות נוספות.

3. בכל הנוגע לעירוב במקום מגוריכם יש להתעניין אצל הרבנות המקומית, ואם הוא קיים ומפוקח כהלכה בכל יום שישי כמו שצריך, ניתן לסמוך עליו. כמובן שהמהדר ומשתדל להמנע קדוש יאמר לו.

4. מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור צריך רק עירובי חצרות ולא יותר, אולם המקרה שהזכרת עם סידור התפילה אינו נחשב כמקום פטור כיון שמבחינה הלכתית הסידור נמצא היכן שאדם נמצא, אדם אינו תל גבוה אלא דינו כדבר המיטלטל הנמצא בתוך הרשות, כך שגם הסידור עובר כרגע ברשות הרבים.

5. כאמור, יש לחפש חגורה כזו שהמפתח משמש לה כאבזם, ובדלתות המצויות כיום מותר לנעוץ את המפתח בדלת, ומי לפני שפותחים אותה בפועל ללבוש שוב את החגורה ולא להכניס את המפתח לבית כשהוא נעוץ במנעול.

בהצלחה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *