שלום לכבוד הרב, התקשרו השבוע לאח של אמי ואמרו לו שאביו שנפטר צריך לקבל מביטוח לאומי סכום כסף, והוא שואל אם יכול לקבלו כיוון שיש לו עוד שני אחים מאמא אחרת וכמובן אותו אבא, רק שלא מוכרים במדינה כאחיו הואיל ולא באו מנישואין, ורק הוא שמהאשה הראשונה מוכר כיוון שהיה שם נישואין כדת משה וישראל, לכן השאלה היא אם צריך להתחלק עמם תודה מראש.
תשובה:
שלום רב,
לא ברור לי בדיוק מה מקור הכסף. אם הוא ירושה, אכן אחיו מאביו ודאי גם הם יורשים את אביו. אלא שלא ברור אם אכן הם בני אביו, לצורך כך צריכים לדעת מעט יותר פרטים, וראה במקורות. אולם אם מקור הכסף הוא משהו בדומה לכספי ביטוח שחברות הביטוח משלמות למוטבים. צריכים לבדוק את החוק בענין זה, אם אחים אלו נחשבים גם הם למוטבים.
מקורות:
ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, לא ברור שאכן הם ילדיו, משום שיתכן שאשה זו זינתה גם עם אחרים. ראה בנתיבות סי' רנו ס"ק א'. ראה עוד ברמב"ם (הלכות יבום פ"ג הלכה ד'): "מי שזינה עם אשה בין פנויה בין אשת איש ונתעברה ואמר זה העובר ממני הוא ואפילו היא מודה לו אף על פי שהוא בנו לענין ירושה הרי זה ספק לענין יבום, כשם שזינת עמו כך זינת עם אחר ומאין יודע הדבר שזה בנו ודאי והרי אין לו חזקה אלא לעולם ספק הוא ולהחמיר דנין בו וחולצת ולא מתיבמת". והרא"ש (בתשובה כלל פב סי' א') תמה על הרמב"ם שאם אני ודאות שהוא בנו, מדוע כותב הרמב"ם שהוא יורשו.
בקושיא זו עסקו הרבה מהאחרונים. בשב שמעתתא (ש"ב פרק כ') תירץ שהרמב"ם לשיטתו שסובר שהאב נאמן לומר על מי שהוחזק כבנו שהוא אכן בנו, גם אם אין לו ידיעה ודאית אלא רק סומך על האשה שאומרת שהוא ממנו. אולם הראשונים חולקים. כלומר, לדעת רוב הפוסקים. במקרה כזה, אין הבן יורשו, משום שאין ודאות שהוא בנו.
אלא שגם לא ברור באיזה אופן דיבר הרמב"ם האם רק במקרה שהאיש זינה עם האשה. או שמא גם באופן שהיא היתה מיוחדת לו. דעת הרא"ש, שבמיוחדת לו מודה הרמב"ם שהוא נחשב כבנו לכל דבר. אולם יש הרבה מהאחרונים שחולקים וסוברים שגם במיוחדת לו, אין ודאות שהוא בנו. ראה ברמ"א אבה"ע סי' קנו סעי' ט'. לכן כתבתי בתשובה שהכל תלוי בנסיבות.
נקודה נוספת הראויה לבירור הוא האם ילדים אלו הוחזקו כבנים של אותו אב. לדעת החת"ס אבה"ע ח"א סי' עו, למרות שהם נולדו מחוץ לנישואין, אם אח"כ הוחזקו כבניו, הרי הם בניו לכל דבר וענין. אולם בשו"ת מהרי"ט (ח"ב אבה"ע סי' יז) כתב: לא תהא שמיעה גדולה מראיה, אם כשנבעלה לפנינו אנו חוששין בולד שאינו בנו, שכשם שנבעלה לזה נבעלה לאחר, דבהכי מיירי הרמב"ם ז"ל (יבום וחליצה פ"ג ה"ד) שכתב מי שזנה עם פנויה, ובס"פ אלמנה לכהן גדול (יבמות סט ע"ב) דאמרינן הבא על ארוסתו בבית חמיו הולד ממזר, כ"ש שאין משגיחין בבת קול זה שאומרים שפלוני בא עליה, להחזיק את הולד שהוא בנו, דמילי דפריצותא הוא דקחזו ליה עמה ולהכי מפקי ליה לקלא. ומה שהקול אומר שנתעברה ממנו, אף בזה אין לחוש, דאינהו מנא ידעי, אלא מאומד לבם אומרים כן שראו אותם במילי דפריצותא לכך תולין הולד בזה ולא באחר". כלומר, מאחר שאם הנידון היה מיד כשנולד, לא היינו מגיעים לכלל הכרעה שהוא אביו. העובדה שהציבור חושב כך, אינו יוצר ראיה שאכן זה כך.
