קידוש ליל סדר אצלינו בעדת התמנים נוהגים לעשות קידוש ארוך מהרגיל, וחלק מהקידוש הקהל בבית משתתפים עם המקדש מילה במילה
וכיון שהקהל היה חילוני לא השתתפו עם המקדש, והוא גער בהם באמצע הקידוש ואמר להם שיתתפו איתו יחד
ולטענתו אין זה הפסק כי זה מנהגנו לומר יחד לכן היה מותר לי להעיר להם באמצע הקידוש וזה דומה לדין שמותר לומר תביא מלח או תאכיל את הבהמה למרות שזה אחר ברכת המוציא
תשובה:
שלום רב
בלי ספק המקדש שגה כאן, יש הבדל גדול בין דיבור באמצע הברכה שהוא הפסק לבין דיבור בין הברכה לאכילה, וכך מפורש במשנה ברורה שער הציון סי' קסז ס"ק מג. הנידון שם הוא לגבי אדם שרוצה לצאת ידי חובת ברכת המוציא מחברו, והוא עצמו טרם נטל ידיו, וכתב שם השו"ע: ראובן שהיה נוטל ידיו לאכילה, ויעקב היה מברך המוציא ונתכוין להוציא השומעים, ואח"כ ניגב ראובן ידיו ובירך ענט"י, לא הוי הפסק ויוצא בברכת יעקב, וא"צ לחזור ולברך ברכת המוציא. אבל אם בירך תוך כדי אמירת הברכה לא יצא ידי חובתו כמבואר שם במשנה ברורה. ובשער הציון שם הוסיף: ומסתברא, דאפילו אם יאמר שכונתי אז בליבי לברכת המברך גם כן לא יצא, כיון דמה שיוצא בשמיעה הוא רק מפני דשומע כעונה, וזה שייך דוקא כששותק אבל אם אז דיבר, לא עדיף מהמברך עצמו ברכת המוציא שהפסיק באמצע בדברים אחרים דלא יצא. ע"כ. אף שברכת הנטילה היא לצורך הסעודה.
