אני נוסעת מביתי למקום העבודה יום יום, במשך כ-40 דקות בממוצע, ואת זמן העבודה (עובדת שעתית) אני מחשבת מזמן שהגעתי לעבודה והתחלתי לעבוד.
אולם ישנם ימים רבים בהם כחלק מעבודתי אני צריכה לבצע בבוקר עבור המשרד סידורים שונים, ולצורך כך אני יוצאת מביתי למקומות אחרים ולא לעבודה.
(לדוג' יום אחד נצרכתי ללכת קודם לחנות מסוימת, מרחק 20 דק' מהבית ומשם למשרד, ויום אחר נאלצתי ללכת לעיריה- מרחק שעה ורבע בקירוב מהבית ומשם למשרד).-אדגיש שרוב מוחלט של הסידורים אני יכולה לעשות באמצע השעות- דהיינו- להגיע למשרד ורק אח"כ לצאת ולחזור, אולם אני חפצה לחסוך זמן עבודה שמתבזבז.
שאלתי היא איך לחשב את הזמנים במקרים כאלו?
האם לקחת את הזמן מאז שיצאתי מהבית ולהוריד 40 דק' (ואז למעשה אם הלכתי קודם למקום קרוב- מרחק 20 דק'- עוד 20 דק' אני כאילו עובדת בחינם)- ובמקרה כזה- הא אכן להוריד 40 דק' שזה ממוצע הנסיעה שלי בבוקר (כי יש פקקים) או 25 דק'- שזה זמן הנסיעה בשעה ללא פקקים.
או שזמן העבודה בכזה מקרה מתחיל מרגע שאני יוצאת מהבית?
או שבכלל צריך להוריד את זמן הנסיעה עד למקום הראשון- שזה לפעמים רבע שעה ולפעמים שעה וחצי?
תודה ויישר כוח.
תשובה:
שלום רב,
לדעתי נראה:
אם מקום הביקור הוא באמצע הדרך למקום העבודה, יש לחשב כהתחלת העבודה מאז שהגעת לאותו מקום.
אם מקום הביקור הוא בכיוון אחר, יש לחשב מאז שיצאת מהבית לכיוון מקום הביקור. אלא שאם מקום הביקור קרוב יותר למשרד מאשר לביתך, יש להוריד את ההפרש. לדוגמא: אם מקום הביקור רחוק מהמשרד 40 דקות ומביתך 60 דקות, יש לחשב התחלת העבודה 20 דקות לאחר שיצאת מביתך.
עדיף שתסכמי או תתפשרי עם המעסיק בנושא זה.
מקורות:
נראה פשוט שהעובדת אינה חייבת להוריד 40 דקות מאז שיצאה מהבית, שהרי אם המשרד היה משנה כתובת ועובר סמוך לביתה לא היו מורידים לה מהמשכורת. כך גם במקרה שיש לה עבודה סמוך לבית, הרי זה כשינוי במקום העבודה. אלא שבשום מצב אין המעסיק חייב לשלם יותר מאשר העובדת הייתה מגיעה למשרד ויוצאת משם.
