בשבת בקריאת התורה התגלה נגיעה דקה בין אות לאות ופשוט שזה אינו משעת הכתיבה, וגם היה בזה קצת ספק אם יש בזה נגיעה, האם היו צריכים להוציא ס"ת אחרת?
למעשה לא הוציאו כי סמכו על מה שכתב הפסקי תשובות (קמג, יג) שאם הנגיעה זה לא משעת הכתיבה אי"צ להוציא ס"ת אחרת, וחוץ מזה לאחר שבת כשבא הסופר לבדוק התברר באמת שלא היה נגיעה.
אבל בעיקר דדינא צ"ע כי המעיין במקורות של הפסקי תשובות נראה שטעה בזה, כי בביאה"ל בסי' ל"ב ועוד משמע שבנגיעה זה פסול בכל גווני, אשמח לשמוע דעת הרבנים החשובים בנושא הזה.
תודה מראש ובברכת שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה
תשובה:
שלום רב
במשנה ברורה שם ס"ק כה מחלק בין נגיעה שעושה שינוי בגוף האות, שבאופן זה תמיד הספר נפסל וצריך להוציא ספר אחר, לבין דיבוק שאינו עושה שינוי בצורת האות, שבזה הוא מחלק בין אם הדיבוק הוא באמצע האות או בסופה, ובין אם נכתבה בפסול או לא, כך שאין כל סתירה בין דבריו אלו למש"כ בסי' לב. אלא שיש לדעת, שההגדרה מה נחשב שינוי צורה צריך ידיעה רחבה, לא תמיד מועילה בזה שאלת תינוק! במקום שמבחינה הלכתית שינוי הצורה הוא מוחלט, גם אם תינוק יקרא כהלכה אין בכך כדי להכשיר, והכל כראות עיני המורה.
