בס"ד
שלום רב ומועדים לשמחה
שני מקרים בפועל בשבת, להבנה לפי הלכות שבת
1. בבית כנסת בשבת אשה אחת בקשה מרעותה להשתמש בטישו שלה, הטישו הוא מסוג שיש בו ריח מנטה ומגע משי, והאשה שבקשה להשתמש, שניכר עליה שהיתה חולה ומצוננת וחלושה, מאוד התפעלה מכמה שהטישו עוזר לה להשיב את רוחה. האשה בעלת הטישו רצתה לתת לה אותו שתיקח אותו איתה הביתה, אבל אסור לתת מתנות בשבת. אז האם מותר היה לה לתת אותו בכל זאת? בפועל היא אמרה לאשה השניה שאסור לתת מתנות בשבת, אז היא משאילה לה את הטישו, אבל אם היא תגמור אותו, לא נורא. האם זה היה נכון לפעול כך? האם יש דרך טובה יותר?
2. אשה עוזרת לפעוט בשירותים ומבחינה שחוט שיוצא משרוול חולצתה נכנס אל האסלה. היא לא רוצה להסתובב עם החוט המזוהם. האם באותו רגע מותר היה לה לקרוע אותו? האם נכון לומר שמאחר וזה לא חותך לפי מקום שנועד לחיתוך אלא קורע, ומאחר וזאת לא מלאכת מחשבת אלא קלקול, אז מותר לה לקרוע את החוט? אם אסור לה, אז מה האופציות שלה?
תודה
חג שמח וגאולה שלמה לכולנו
תשובה:
שלום רב
1. היא נהגה מצויין!
2. אסור לקרוע את החוט בשום אופן משום איסור קורע, גם מקלקל אסור בשבת מדרבנן [אני גם לא בטוח שזה מקלקל,שהרי כך הוא דרך תיקון הבגד]. מה שאפשר לעשות זה להחליף את הבגד…
לכאורה בשאלה השניה אפשר להתיר מב' טעמים, חדא דהא פסק המשנ"ב דאין קורע בחוט וב'. דהא הוי בזה כבוד הבריות וא"כ אפשר לקרוע בשינוי
לא זכור לי משנה ברורה כזה. כבוד הבריות אין כאן אלא מניעת צער.
השאר תגובה