אני משמשת כוועד בית. בקומת הקרקע שבבנין ישנו מתפרה, לי בסמיכות יש משרד.
המתפרה הוציאה מהדלת החיצונית שנמצאת בקומת הקרקע מכונת תפירה, באזור הזה מסתובבים ילדים שמחפשים תעסוקות וכן אנשים (ואני שעוברת שם מידי יום), כאשר שלחתי ילדים לראות מה טיב המכונה, הם אמרו לי שהיא היתה ניראת שהוציאו לה את החלקים העיקריים.
המכונה עמדה יותר משבוע ללא תזוזה, לאחר שבוע וחצי הגיע לבנין איש שאוסף מתכות, הפניתי אותו לכניסה מאחורה כדי שיקח את המכונה.
שבוע אחרי שלקחו את המכונה – כשבועיים וחצי לאחר שהמכונה היתה בחוץ ואח"כ נלקחה, התקשר אלי בעל המתפרה לשאול האם ידוע לי מה עם המכונה.
כאמור, המכונה איננה ובעל המתפרה טוען, שהיא היתה מכונה טובה רק לא היה לו איפה להניח אותה, כעת הוא פינה מקום ורצה להכניס אותה חזרה והיא איננה.
מה קורה כרגע מבחינת ההלכה, האם אני אמורה לשאת בנזק?
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
אם לא הגבהת את המכונה, אלא האוסף מתכות לקח אותה בעצמו, את לא חייבת לשלם. גם אם הגבהת את המכונה בידיים ונתת לו, מסתבר שאת פטורה, אבל במקרה זה שהגבהת עדיף להתפשר קצת.
מקורות:
דבר הנמצא במקום שאינו שמור הרי הוא אבידה מדעת. קורות ואבנים עשויים לשמור בחצר (שו"ע חו"מ סי' רצא סעיף יג), אבל לא מכונת תפירה שעולה בדרך כלל אלפי שקלים. נחלקו הפוסקים אם אבידה מדעת היא הפקר, עיין שו"ע חו"מ סי' רסא סעיף ד. אבל גם לדעת הסוברים שאינה הפקר, לכאורה אין המזיק חייב, משום שאף אם נניח שהמזיק היה חייב לברר יותר לפני שמזיק, מכל מקום, גם הניזוק פשע ואשם בנזק שהוא הזמין לעצמו, ואין מזיק חייב במקרה שאף הניזוק אשם בנזק, עיין בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סוף סי' כז (מובא גם בספר פרי האדמה ח"ב תחילת דף כא ובשו"ת נוכח השולחן אבן העזר סי' יג).
במקרה שרק אמרו לאדם אחר לקחת, כל החיוב הוא רק מצד גרמת נזק. עיין בש"ך חו"מ סי' שפו סק"ו שגרמי בשוגג פטור שאין החיוב אלא משום קנס, ומקרה זה ודאי אינו בגדר פושע גמור. גם לדעת הסוברים שגרמי הוא חיוב גמור, מכל מקום הם סוברים שרק כאשר הנזק מגיע מיד נחשב לגרמי, וזה רק במוסר לאנס ולא במקרה זה שעדיין היה ניתן להציל אם היו נזכרים מיד. עיין ש"ך שם. גם חיוב לצאת ידי שמים אינו אלא במתכוון להזיק או בפושע קרוב למזיד. עיין עלון המשפט גליון 26 סוף עמוד ד.
מדוע הרב החשיב מכונה זו כאבידה מדעת, תמוה, הרי הרמב"ם כתב רק באופן שזרק את הארנק שלו ברה"ר, או השאיר דלת פתוחה לפרה שיש חשש שתצא וגם בכך נחלקו, אבל השם בחצר בפינה מאחורי הבניין ליד המתפרה זה ודאי לא דומה לזורק לרה"ר, ומצוי באופן זה שבעלי מלאכה סוכמים על היות המקום אחורי ונסתר בדומה לבצד גדר שאפילו נחשב משתמר קצת.והרי בסימן רס סעיף י' נפסק שאפילו הניחו הבעלים במקום שאינו משתמר הרי זה לא יגע בו?
ומה שהרב כתב שאם הניזק פשע גם כן פטור המזיק, לא ברור וכי אם אדם לא שמר על ממונו ואינו אבידה מדעת, פטור מי שיזיק את הממון? ועוד שברור שאינה דומה פשיעה בחוסר שמירה למזיק בידיים, ועוד הרי אמרו בגמרא בק סב ונפסק ברא"ש שבעלים שנתן טבעת זהב מצופה כסף ואמר לשומר שזה כסף והשומר הזיק חייב של זהב "מאי הוי לך גביה דאזיקתיה" דהיינו פשיעתו של הבעלים שלא סיפר שיש כאן זהב לשומרו כראוי לזהב אינה פוטרת את השומר שעשה מעשה בידיים.
כתבנו צדדים לפטור גם אם היו מוסרים את המכונה בידיים, אבל לא החלטנו את הדברים והצענו להתפשר.
מה שפטרנו בהחלט אינו אלא במקרה שלא הגביהה את המכונה והחיוב הוא מדינא דגרמי בלבד.
לא הבנתי את ההשוואה לדין של הטעיה שהפקדון הוא של כסף, הרי שם אדם מן השורה לא אמור להזיק מטבע של כסף והמפקיד לא גרם כלל לנזק, משא"כ בנידון דידן בעל המכונה היה אמור לחשוב שאם המכונה מונחת שבוע שלם, עלולים לחשוב שהוא מיותר.
השאר תגובה