שלום הרב,
חתמנו על חוזה שנאמר בו שכל בוררות תהיה לפי דין ולא פשרה. רצינו לדעת האם סעיף זה נכון ותקף.
ציטוט: "הכרעתו של הבורר תהא סופית ומחייבת. הבורר יהיה חייב לדון ולהחליט במחלוקת על פי הוראות הסכם זה. הבורר יהא חייב לדון לפי דין תורה, לדין ולא לפשר."
בתודה מראש,
ויום טוב!
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
ודאי שסעיף זה תקף. אבל, כמובן, שהבורר יהיה רשאי להתפטר מלדון בתיק.
יש לציין שיש מקרים שניתן לפשר אף ללא הסכמת הצדדים, וכגון כאשר יש שאלה שלא ניתן להכריע בה. אבל, מסתבר שסמכות זו לא ניתנה לבורר יחיד אלא לבית דין של שלושה.
מקורות:
מעיקר הדין פשרה צריכה קניין וכאשר לא היה קניין על פשרה יש לפסוק על פי דין בלבד. דעת הגר"נ נוסבוים שליט"א שבזמנינו כאשר צדדים בהסכם מקבלים עליהם בורר בסתם, הרי זה על דעת שהבורר ינהג כמקובל בבתי הדין ויפשר במקרים שאף בי"ד היה עושה כן. אבל, כמובן, שאם סוכם במפורש על דין ולא על פשר, אין אפשרות לפשר. עיין שו"ע חו"מ סי' יב סעיף ה וסעיף ז.
