לתרומות לחץ כאן

אכילה אחרי מעריב לפני קריאת המגילה

לענין סיום התענית

בהלכה משמע שאין לסיים עד אחרי קריאת המגילה ויש לדון בחלוש וכו

לכאורה למשל בתענית אסתר מוקדם הרי שאוכלים בצאת הכוכבים ואין קשר למגילה עם התענית

מאידך למשל בסתם תעניות העולם נוהג שלא להפסיק עד אחרי מעריב ושמעתי שבגור הנהיגו נוהג חדש שקודם מעריב אוכלים ומתפללים אחרי שאכלו ברוגע

וגם אחד שנמצא במקום שאין מעריב במוצאי תענית הרי אוכל בצאת ואח"כ מתפלל כשמגיע לעיר

לפני הדלקת נרות חנוכה משמע שמותר לאכול בלי ק'ביעות כגון פירות וכדומה מותר

ולכאורה מה נשתנה כאן

ואולי מנהג זה דומה למנהג של הרבה שנוהגים לא לאכול לפני תקיעת שופר וכך שצמים ברה עד אחרי מוסף
ועכשיו שנתמעטו הדורות רבים וטובים אוכלים קודם שופר ובפרט במקומות שמסיימים קרוב לשקיעה

האם מנהג של להמתין עד אחרי המגילה דומה לשופר שכיום אין מקפידין או לא

תשובה:

שלום רב

אכן בספרי הפוסקים עמדו על הקושיא שלך ונחדד יותר, מקור הדין שלא לאכול קודם קריאת המגילה, הובא במגן אברהם בסי' תרצב ס"ק ז מדברי התרומת הדשן לגבי קריאת שמע של ערבית, ושם הרי התירו למעשה טעימה קלה של פירות וכדומה, ודברי התרומת הדשן שמחמיר בזה לענין ק"ש לא התקבלו להלכה.

אכן בלבוש סו"ס תרצב כתב "תיקנו חכמים שלא לאכול קודם המגילה כדי שלא יבוא לבטלה", ונראה מדבריו שאכן יש כאן תקנה מיוחדת מעבר לשאר אכילה לפני קיום מצוה, כאותן שהזכרת. ובאליה רבה שם ביאר בטעם הדבר, שהואיל ולאחר התענית אנשים רעבים, יש יותר חשש שמא ימשך באכילתו וישכח לקרוא מגילה.

ומכל מקום אדם שהוא חלוש ביותר רשאי להקל לטעום מעט לאחר ערבית קודם קריאת המגילה.

פורים שמח!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל