בס"ד
שלום רב!
ברצוני לשאול:
א)האם מותר לגדל כלב בבית מבחינה הלכתית ? האם יש חילוק בין כלב רע,למשל כלב תקיפה לבין כלב שהוא יותר חיית מחמד?
ב)ומה לגבי לגדל חתול?
אודה לכם באם תרחיבו ותציינו מקורו
ת .
תודה מראש,
תשובה:
שלום רב,
א. לגבי גידול לכב בבית. אם הוא כלב הנובח או נושך ובכך הוא מפחיד אנשים, הוא מוגדר כ"כלב רע" ואסור לגדלו בבית אם לא לצורך שמירה וכד'. אולם אם אינו מוגדר כזה אין איסור לגדלו, וראה במקורות.
ב. אין כל איסור לגדל תחול בבית.
באופן כללי, ראוי לציין שהמגדל בעלי חיים בביתו, מוטל עליוחובה לדאוג להאכלתן, ואסור לו לאכול בעצמו לפני שהוא דואג לאכילתן של בעלי החיים. ומסיבה זו שצריכים להזהר מאד בנושא זה, רבים נמנעים מלגדל בעלי חיים בביתם.
מקורות:
במשנה ב"ק עט,ב מבואר שאסור לאדם לגדל כלב אלא אם כן הוא קשור בשלשלת, ובטור חו"מ סי' ת"ט ועוד פוסקים גרסו במשנה 'כלב רע' אך כלב שאינו רע מותר לגדלו, וכבר בדורות קדומים נהגו לגדל כלבים לשמירה, כמבואר במדרש רבה בראשית כב,יב שהאות שעשה הקב"ה לקין שלא יכוהו היה 'כלב נתן לו' וכן ליעקב אבינו היו כלבים רבים לשמור את צאנו כמבואר במדרש. וכן כתב הרמ"א סי' ת"ט ס"ג שנוהגים לכדל כלבים לשמירה אך כלב רע אין לגדלו אם אינו קשור בשלשלאות של ברזל. ובשו"ע הרב כתב שצריך לקשרו כל זמן שעלול לנבוח ולהזיק לבני אדם.
אמנם אם אין צורך בדבר ממידת חסידות אין לגדל כלבים כלל כמבואר בגמרא בשבת סג,א 'כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו (שעניים מפחדים להתקרב לביתו – מהרש"א שם) ואף פורק ממנו יראת שמים' ובב"ק פג,א נאמר שהמגדל כלבים כמגדל חזירים, ועי' עוד ברשב"א ב"ק פב,ב, ובפלא יועץ ערך כלב כתב גם כן שלא לצורך שמירה יש להמנע מלגדל בתוך ביתו, ואם צריך לשמירה יגדלו בשלשלאות. ועי' עוד בשו"ת חלקת יעקב או"ח סי' ל"ד אות ה' מה שכתב בגנות המגדלים כלבים לצורך שעשוע.
בס"ד
כבוד הרב, מה לגבי הרמ"א שמחייב איסור צידה על כל פתיחת וסגירת הדלת של הבית בשבת ?
לאור זה האם בכלל אפשר לגדל כלב ?
כאשר הכלב כלל אינו בורח אין בזה איסור צידה, ראה שטז יב.
כבוד הרב,
בדיוק לסימן ולסעיף זה התכוונתי:
"הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לָצוּד חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ וְאִם צָדָן, פָּטוּר"
משמע שהרמ"א אוסר זאת! והכיצד אפשר לגדל כלב, אם לא לקשור אותו בכל פתיחת דלת ?! (דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי ליישום).
הפסקת באמצע המשפט… ראה שם את המשנה ברורה מט על פרה וסוס שלא מורדים.
כבוד הרב שליט"א
במחילה ובסליחה כבוד הרב, אנא האר את עיני !
אומר המשנ"ב: " ובשאר חיה ועוף שברשותו שעשויין להשמט מידי אדם, אף שאין צריכין מצודה לתפסן כי יבואו מעצמן לביתן לערב, מ"מ יש בו איסור צידה דרבנן וכל זה בשלא מרדו ".
וכלב הוא לא פרה וסוס, אלא הוא בעצמו "שאר חיה… שעשויין להשמט…כי יבואו מעצמן… לערב… – איסור צידה מדרבנן " ! (וכל שכן אם מרדו).
מה פיספסתי ?
אינני בקי בגידול כלבים, אם אתה חושב שכלב בורח לכמה שעות וחזור בערב הצדק איתך, ממה שאני רואה הכלבים הולכים ליד הבעלים, וגם אם נשמטים לדקה הם חוזרים מיד, ולא על זה מדובר, אבל שוב, אין לי כלב בבית..
כבוד עוזי….
אשמח אם אתה תאיר את עיני, הרי כתוב בפירוש במשנה ברורה בס"ק נ"ז
בביאור דברי הרמ"א "דאסור" (לגבי עוף) "היינו שהם בחוץ, או בפנים בבית גדול, דהינו שלא יכול להשיג בשחיה אחת", ומזה משמע בפשטות שאם אתה סוגר דלת של בית שבאותו חדר אתה לא יכול לתפוס את החיה בשחיה אחת אין בזה איסור צידה…. ואיך צריך להיזהר כל פעם שאתה סוגר את הדלת? כמה בתים אתה מכיר אם סלון וחדר שיש בהם כזה חדר קטן שאין מרחק של שחיה בינך לבין החיה?(אולי חדר כביסה שאין בו בדרך כלל דלת או שירותים)
ועוד הוכחה שאין מקום ל"גזור" לא להחזיק חיות בבית אלא רק להיזהר להכניסם למקום צר
ס"ק נ"ח אחריו : "ולפי זה יש להיזהר שלא להכניס עופות מהבית[שהוא גדול ומחסר צידה שם] למקום הכלוב שלהם". שרק חשש בתוך הבית לא להכניס למקום קטן יותר, ולא בכל סגירת דלת כדברך.
כן מבואר בפירוש גם בשולחן ערוך הרב:
סימן שטז סעיף כ"ד…
*אגב במשנה ברורה כתוב "בשחיה אחת" ובשוע"ר כתוב ב"מרוצה אחת".
ולגבי פירוש מרוצה,בסעיף א'(בשוע"ר) גבי צידה דאוריתא " אם הבית או הביבר גדול כל כך שאינו יכול להגיע ולתפוס החיה או העוף במרוצה אחת מפני שהם נשמטין ממנו וצריך לרוץ אחריהם שנית הרי הן מחוסרים צידה עדין ופטור".
לכאורה יש לך אי דיוק בענין זה. דברי המשנה ברורה אמורים כשלב הבא, שגם כאשר הציפור בתוך הבית עדיין יש בה איסור צידה כיון שאי אפשר לתופסה בשחייה אחת [והשו"ע הרב מחמיר עוד יותר] אבל ודאי גם אסור להכניס אותה לכזה חדר כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק ה!
השאר תגובה