האם מותר לחזן להתחיל להתפלל בחזרת הש"ץ כאשר יש 7 שסיימו את התפילת יחיד ובעזרת נשים שהיא מחיצה גמורה יש שלושה שסיימו. נציין שבתוך בית הכנסת יש הרבה שעוד מעט אמורים לסיים את תפילת שמונה עשרה.
נ.ב: מה לגבי היתרו של הגרש"ז המופיע בפסקי תשובות בסימן קכד הטוען שאם אומרים מילה במילה עם חזרת הש"ץ נחשב כשומע כעונה והתפילה היא במנין?תודה
תשובה:
שלום רב
כאשר יש אנשים בחדר אחר או בעזרת נשים לצורך הענין, ורואים אלו את אלו, נחלקו הדעות האם הם מצטרפים למנין, כפי שמובא במשנה ברורה בסי' נה ס"ק מח. בנוגע לאותם שבתוך הבית הכנסת ועדיין מתפללים, יש מחלוקת כידוע, ונרחיב בזה במקורות.
דבריו של הגרש"ז אויערבך שהזכרת אמורים לגבי הדין בו הרחבנו במקורות, שלחזרת הש"ץ צריך עשרה עונים, שכיון שאותו אדם מתפלל איתם את כל הברכות נחשב הדבר כאילו הוא עונה אמן על כל הברכות. וזה בסדר.
מקורות:
כפי שנראה שהבנת בשאלתך יש הבדל בענין זה של צירוף המתפללים בין חזרת הש"ץ לשאר אמירת דבר שבקדושה. שכן לענין חזרת הש"ץ כתב השולחן ערוך (או"ח סי' קכד סעי' ד) שאם אין עשרה אנשים השומעים את תפילתו "קרוב ברכותיו להיות לבטלה"! ובמשנה ברורה שם כתב, שכאשר הש"ץ אינו בטוח שיש עשרה המאזינים לברכותיו, טוב שיתנה שאם אינם שומעים תהיה ברכתו נדבה.
אולם, לענין שאר אמירת דבר שבקדושה כמו קדיש או אפילו תפילת שמונה עשרה וכיוצא בזה, כתב המשנה ברורה (סי' נה ס"ק לב), שאם יש תשעה העונים יחד, ויש עוד אחד נוכח שישן או מתפלל תפילת שמונה עשרה, מותר לומר דבר שבקדושה, ונחשב להם הדבר כאילו נאמר בעשרה. והוסיף עוד, שיש סוברים שאפילו יש רק שישה עונים ניתן לצרף ארבעה מתפללים, אך, באופן זה לא יצרפו אדם ישן. ולפי שיטתו נראה, שבתפילת שחרית ומנחה יש להקפיד על עשרה בדוקא, ואילו בערבית די בשישה עונים ועוד ארבעה המצטרפים עמהם אף שאינם עונים, וכן כתב בשולחן ערוך הרב (או"ח סי' נה סעי' ז).
אולם, יש שחילקו לענין זה בין אמירת קדיש וקדושה שבזה די בשישה עונים, לתפילת שמונה עשרה שצריך לאומרה עשרה יחד, וכן נהגו להחמיר לכתחילה. וזאת על פי דברי המשנה ברורה בסי' צ סעי' ט שעיקר תפילה בציבור היא כשעשרה אנשים מתפללים יחד. לפי הבנה זו, יש חילוק בענין זה בין אמירת קדיש לתפילת שמונה עשרה.
כמו כן יש שהקילו להיפך, שאף בחזרת הש"ץ אין צורך בעשרה עונים, ולדעתם דברי השולחן ערוך בסי' קכד נדחים, ותמיד די בשישה עונים ועוד ארבעה המצטרפים עמהם [ראה פרישה סי' קכד, וט"ז שם ס"ק ד, ומגן אברהם סי' נה ס"ק ח, ואליהו זוטא שם ס"ק ג].
לכאורה את המתפללים בעזרת נשים גם בלי ראיה ניתן לצרף לתשעה עונים ואת אלה שבתוך בית הכנסת ועדיין באמצע שמונה עשרה ניתן לצרף לפוסקים שמספיק שש וארבעה היינו את המנין ניקח מבית מדרש והעונים מהעזרת נשים
הסתפקתי בזה, ואני חושב שהרעיון של עשרה עונים הוא לא סתם גזירת הכתוב, אלא הכוונה שצריך מנין שיענו וזה חלק מההגדרה של המנין וחובת הציבור בחזרת הש"ץ.
השאר תגובה