לתרומות לחץ כאן

אופן חישוב שנות ערלה

שלום לכבוד הרבנים.
אשמח אם תוכלו לבאר לי הלכה ברמב"ם לעניין שנות ערלה
בהלכות מעשר שני ונטע רבעי פ"ט הלכה יב הרמב"ם כותב שאם נטע לאחר א' תשרי ועד טו בשבט הוא מונה את שלוש שנות הערלה מיום ליום.
רציתי לדעת מדוע הרמב"ם מגביל זאת עד טו בשבט? – מה דינו של אדם שנטע למשל בר"ח אדר וכו'? – האם דינו זהה לאדם שנטע 44 יום קודם ר"ה? ואם אכן כן אז למה טו' בשבט הוא היום שקובע הרי כשהוא נטעו זה היה שתיל – נטיעה ולא אילן, והתאריך שקובע לנטיעות זה א' תשרי ולא טו בשבט?
מקווה ששאלתי הובנה.
תודה רבה ותזכו למצוות ולהגדלת תורה על האתר המבורך.

תשובה:

א. מנין שנות הערלה נמנות מיום קליטת האילן בקרקע ולא מיוםן הנטיעה. הקליטה היא כ 14 יום לאחר הנטיעה.

ב. נטיעה שנקלטה 30 יום לפני ראש השנה [כלומר אילן שניטע לפני ט"ו באב] בהגיע ראש השנה עברה לה שנה [למרות שחלפו רק 30 יום]. נטיעה שנקלטה סמוך יותר לראש השנה, מונים לה שלוש שנים מראש השנה.

ג. באופן הנ"ל נחלקו הפוסקים האם מונים לנטיעה זו שלוש שנים בלבד המסתיימים בראש השנה הרביעי [רמב"ם מעשר שני ט יא], או ששנות הערלה נמשכים עד לט"ו בשבט שאחר אותו ראש השנה הרביעי [ר"ן בעל המאור וריטב"א בראש השנה י ע"א]. המיקל יש לו על מי לסמוך. ראה חזון איש ערלה אותיות ה ו.

ד. כאשר הנטיעה נקלטה אחרי ראש השנה, החמיר החזון איש שם להמתין עד ט"ו בשבט שלאחר גמר השלוש שנים ולא כמשמעות דברי הרמב"ם שלוש שנים מיום ליום.

ה. פירות שחנטו, כלומר שהפרח נפל וניכר תחילת היווצרות פרי בתוך שנות הערלה אסורים באכילה אף אם גמר גידולם לאחר השלוש שנים. אגב בענבים זיתים וחרובים השיעור של החנטה מאוחר יותר אלא שהוא אינו מוגדר די הצורך ולכן ראוי להחמיר כנ"ל.

ו. הסיבה לכך שבסופו של דבר ט"ו בשבט הוא הקובע כיון שמדובר באילן, והוא נדון על שם סופו…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל