לתרומות לחץ כאן

האם מותר לכהן גרוש להתחתן לאילונית ?

שלום רב
א.האם כהן שהביא שלושה ילדים ובת אחת והבת נפטרה בגיל חמש האם קיים פריה ורביה ?.

ב.האם כהן כזה כשהוא בן 35 גרוש ויהודי חרדי ובחור ישיבה (שבנישואין הראשונים הביא שלושה ילדים ובת והבת נפטרה ) האם מותר לו להתחתן עם בחורה איילונית שאינה יכולה להביא ילדים.
הרי יש כאן באופן וודאי שפיכת זרעו לשוא כי היא איילונית.

גורם ביודעין לאי קיום מצוות " פרו ורבו " כשהוא יכול.

כל הנל במצב " ביודעין " היינו שהוא יודע מראש ולפני החתונה שהיא איילונית.

האם מותר לר' ישיבה או לרבו של הכהן להתיר לו איילונית ואף גם לסייע לו בשידוך כזה .

אין כאן חולים ופגועי שכל מדובר באנשים נורמטיביים .

אודה על תשובה אם אפשר עם מקורות.

האם קיים פריה ורביה והאם להתחתן עם איילונית בנתונים ובגיל 30 זה " היתר גלאט לכל הפוסקים " ואין חשש להשחתת זה כן כי זו השחתה כי מראש יודע שלא יהיו ילדים מכך.
ההיתר לזקנים ומבוגרים להתנשא לנשים שאין חשש שייכנסו להריון אינו דומה למקרה שבנושא

תשובה:

שלום רב,

ראשית, ראוי להדגיש, הנושא אינו קשור כלל להשחתת זרע. ראה בשו"ע אבה"ע סי' כג. מאחר שזה דרך ביאה, אין אין איסור של השחתת זרע גם אם אין כל סיכוי להיריון.

לעצם השאלה, אכן בפשטות אסור. שהרי הדין הוא שאם הבת נפטרה בחייו הוא עדיין לא קיים פריה ורביה. ומבואר כבר במשנה (יבמות סא,א) "כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא א"כ יש לו אשה ובנים". ומבואר בגמרא שם שלאו דווקא כהן, אלא כל אדם שעדיין לא קיים פריה ורביה לא ישא אילונית שבכך הוא מבטל את מצוות פריה ורביה.

אולם יש מקום לשקול היטב את המצב, כי איך שאני מכיר את הציבור כהן גרוש, 35, + 3 שאינו יכול להתחתן אלא עם רווקה או אלמנה, זה קשה, ואפילו קשה מאד. ויש סיכוי רב שאם ידחה את ההצעה הזו, יקח זמן רב עד שימצא מישהי שמתאימה לו ועונה גם על הקריטריונים הנ"ל. לכן בהחלט יש מקום לשקול את ההצעה בחיוב.

בגמרא מצאנו שאדם שנשא אשה וחי עמה עשר שנים ללא ילדים, צריך לגרשה ולהתחתן עם אשה אחרת כדי לקיים מצוות פריה ורביה. למעשה, לא עושים זאת היום, ראה בפוסקים בסי' א'. איני רוצה להאריך. אמנם, לשאת אשה אילונית שאינה בת בנים לכתחילה יש בזה משום "מבטל פריה ורביה" שכן הוא לא יוכל לשאת אשה נוספת, והוא עושה זאת מיודעים מראש. אבל אולי בזמנינו גם זה אינו מבטל ביודעין, משום שיתכן לקיים פו"ר ע"י הפריה חוץ גופית עם רווקה אחרת.

נפסק בשו"ע שאסור לשהות ללא אשה, משום שהוא עלול להכשל בעברה. יתרה מזו, ראה בשו"ע (סי' א' סעי' ח') "אף על פי שקיים פריה ורביה, אסור לו לעמוד בלא אשה, וצריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו, אפילו יש לו כמה בנים….וכן אם יש לו בנים הרבה ומתירא שאם ישא אשה בת בנים יבאו קטטות ומריבות בין הבנים ובין אשתו, מותר לישא אשה שאינה בת בנים. אבל אסור לישב בלא אשה משום חשש זו". הסיום הם דברי הרמ"א בשם התרומת הדשן. וראה שם בתרומת הדשן, שם אנו רואים דבר מעניין. אדם שאמנם כבר קיים פו"ר, אומרים לו שכדאי לו לשאת אשה בת בנים. אולם אם אינו רוצה משום שהוא חושש למריבות, שישא אשה שאינה בת בנים. אבל בכל אופן לא יעמוד ללא אשה. כלומר, אפילו אשה שיש לו חשש שיהיו קטטות ומריבות, בכל זאת שלא ישאר ללא אשה!!

כתבת בשאלה שאתה רוצה תשובה רק "גלאט". אני לא יודע מה זה גלאט, שמותר לשאת אותה / שחובה לשאת אותה / שאסור לשאת אותה. כלומר, אדם צריך לעשות חושבים עם עצמו, האם נראה לו שהוא יוכל למצוא בזמן הקרוב שידוך אחר או שלא, שהרי אם לא, לא יזכה לקיים מצוות פריה ורביה גם בלי שהוא יתחתן עם אילונית.

בכל אופן שיהיה בהצלחה וה' ינחנו בדרך האמת!

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. תודה על התשובה מחכימת פתי
    ובכל זאת בעצם אמרת אסור גם מותר וכו וכו…
    הסוגיה קשה
    מה פירוש האם נראה לו שיוכל למצוא שידור בקרוב ..
    וכי אדם יודע …. הכל בידי השמים צריך רק השתדלות.
    פתחת כי בפשטות אסור וההמשך מציב אפשרויות שונות ומעין היתרים .
    אם הבנתי נכון
    לאחר שכתבת פשטות אסור כי לא קיים למעשה פרייה ורביה.

    אבל כל ההמשך קשור בעצם אולי לכהן שיש כבר בנים ובנות ואז העלו הפוסקים כל מיני אפשרויות להקלה .

    לדעתי של אדם פשוט …
    להתחתן אם איילונית ביודעין מראש זה בפירוש " השחתת זרע " " הוא זרע לבטלה " ביודעין ……

    אם התחתן עם איילונית ושניהם לא ידעו שהיא כזו מילא זו לא השחתה כי לא ידעו.

    מבוגרים שהאישה כבר אינה פוריה גם כאן אין השחתת זרע לבטלה.

    אבל התרחיש שאני העליתי בשאלתי לדעתי יש כאן זרע לבטלה ביודעין מראש ועוד לפני הנישואין . כי הוא ידע שהיא איילונית בטרם נישא לה.

    טוב נניח לענין .
    תשובתך הקובעת ואתה מורי ורבי
    ומה לעשות שאינה נתפשת בשכלי הדל

    יישר כח

  2. שלום רב
    ועוד משהו
    הרב כותב
    צטט
    משום שיתכן לקיים פו"ר ע"י הפריה חוץ גופית עם רווקה אחר
    גמר צטט

    ובמקום אחר הרב כותב
    צטט
    מהו מעמדו של ילד ברחם אם פונדקאית כאשר הביצית והזרע הם של הבעל ואשה?
    תשובה:
    שבוע טוב,
    אין הכרעה בין הפוסקים בקשר לילד זה האם הוא נחשב לבנו של אמו הביולוגית – בעלת הביצית, או לפונדקאית. לכן ההשכלות שלו הם כספק האם הוא בנו של זו או של זו. אם הוא ילד של בעלת הביצית, אין כל ספק שהוא כשר לחלוטין. אולם אם הוא בנו של הפונדקאית, והיא אינה יהודיה, הוא זקוק לעבור גיור. לכן ילד כזה עושים לו גיור לחומרא.
    בדרך כלל מעדיפים של מבחינה הלכתית פונדקאית גויה ולא יהודיה. כי ביהודיה יכולים להיות שאלות רבות, הן מפאת החשש שמא ישא אח את אחותו – חשש זה הוזכר בגמרא בהקשר אחר. והן מצד בעיות כשרות, אם הפונדקאית היא נשואה
    גמר צטט
    בתשובת של הרב הרב קובע שיש כאן קיום פריה ורביה בהפרייה חוץ גופית .

    ואילו בצטט שהבאתי גם של הרב יש שם ספק אם הבן הוא של האם הביולוגית או הפונדקאית ?

    יש סתירה .

    או שמא יש הבדל בין פונדקאית שהזרע והביצית של הבעל והאישה המקורית לבין זרע האב לביצית של גויה.

    עד כאן

  3. מה שכתב הרב בתשובה שאינו יודע למה לא מגרשים היום אחרי עשר שנים שאין ילדים. אציין בקצרה הסבר לזה
    ראשית הרמ״א (אבן העזר סי׳ א סעיף ג ) כתב בשם הריב״ש וזה לשונו ״ובזמן הזה נהגו שלא לכוף על זה. וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים, כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה או משום ממון שלה, אעפ"י שמדינא היה למחות בו, לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים. ואפילו נשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה, אע"פ שלא קיים פריה ורביה, וכן בשאר ענייני זיווגים. (ריב"ש סימן ט"ו), ובלבד שלא תהא אסורה עליו.
    עכ״ל
    ועוד יש להוסיף מה שהביא בפתחי תשובה (סימן קנד כז)
    וז״ל מכל מקום יש לצדד שלא להפריד בין הדבקים לפי מה שכתבו הפוסקים הובא בבית יוסף אורח חיים סימן תרנ"ו וברמ"א שם שאין אדם מחויב לבזבז הון רב בשביל מצוה אחת ואפילו מצוה עוברת כגון אתרוג ולולב. ומצוות פריה ורביה בנידון זה דשהה עשר שנים גרע משאר מצוות עשה… כיון דספק הוא אם ייבנה מאחרת ואם כן אם בכל מצוה עוברת אינו מחוייב לבזבז אף שליש מהונו רק חומש, מכל שכן שאין חייב לבזבז להוציא את אשתו זאת. ולפי זה בנידון דידן שכתובתה ותוספתה מרובה שיצטרך לבזבז כל הונו, אפשר דאינו מחוייב ואף שליש מהונו אינו מחוייב לבזבז. ומעתה יש לו סמך להיות בשב ואל תעשה ויוצא ידי שמים מכל הני טעמא. ועוד יצורף לזה שאינו יודע אם יזדמן לו אשת חיל ויראת א-לוקים כזו אשר יוכל לישב וללמוד כמו עכשיו.
    כך שלמעשה כנראה רבים סמכו על זה בדבר קשה כזה לעשות פירוד.
    ועוד שבדרך כלל האישה אינה רוצה וקשה לה וחששו לגרשה בעל כרחה שהרי יש חרם דרבינו גרשום, ואף שבשעת הצורך לספרדים יש יותר מקום להקל בזה, אך הדבר לא פשוט וראה יביע אומר (ז אה״ע ב ב)

  4. בודאי שלא נהגו כך, וגם הטעמים שנכתבו אינם עונים לגמרי מה ההבדל בין הגמרא לזמן הזה. וזה בדיוק מה שציינתי בתשובה בקצרה. התכוונתי להביא את זה כדוגמא לכך שאנו רואים שלמעשה מקילים בכך ולא משנה כעת הסיבה, מלבד מה שיש הבדל בין העובדה שכאן מדובר על לכתחילה וכו', אולם המצוקה נמצאת במקרה זה על אף שזה לכתחילה וזה בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל