שוכר שהשקיע חצי מיליון בדירה ששכר וערך הדירה עלה בשל השבחתו במאה אלף, כמה יקבל, חצי מליון או מאה אלף ?
האם יוכל המשכיר לאמר לשוכר, לא ביקשתי שתשבח וזה היה לתועלתך שהשבחת ?
תשובה:
שלום רב,
שוכר שהשקיע סכום כזה ברשות ובידיעת המשכיר, בודאי כוונתו לא היתה לעצמו, אלא ככל הנראה כוונתו היתה לרכוש את הבית או לחילופין אם בסופו של דבר הוא לא ירכוש את הבית הוא יוכל לקבל את השקעתו בחזרה. לכן בעל הבית אינו יכול לומר לו לתועלתך השבחת.
לכן, מאחר שהוא השקיע בידיעת ובהסכמת בעה"ב, דינו כיורד ברשות בשדה העשויה ליטע, שדינו לקבל או את ההוצאה או את השבח – הגבוה מביניהם. כלומר, אם אכן ההשבחה היא רק מאה אלף, עליו לקבל חצי מיליון. ואם ההשבחה היא מיליון, דינו לקבל מיליון. יש מקום גם לדון מה נחשב להוצאות. ההאם רק ההוצאות הישירות שהשוכר הוציא, גם גם תשלום על העיסוק וניהול ההשקעה והבניה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סי' שעה סעי' ג', ובסמ"ע שם ס"ק ח' שיורד ברשות מקבל כאריס, כלומר, מעבר להוצאות הישירות שהוציא. וראה עוד בגליון המשפט כאן. ובספר משפט השכירות עמוד תפד.
בתגובתי הממתינה לאישור יש טעות בציטוט הגליון משפט ואם כן הינה תגובתי המתוקנת:
בגליון משפט שהפנתם אליו ראיתי הלשון שנראה שונה מלשון החו"מ בשע"ה ד'. וכך כותב שם:
גדר 'שבח' לענין דין 1 אינו שיעור התייקרות הנכס, אלא סך הכסף שמי שזקוק להשבחה כזאת נוהג לשלם. לדוגמא: בימי חז"ל היה נהוג שנוטע שדה מקבל אחוז מסוים מן הפירות, ולכן חייבו חז"ל לתת ל'יורד ברשות' חלק מן הפירות, אמנם אם המנהג למסור עבודה שכזו לקבלן, יש לשלם כפי מה שנהוג לשלם לקבלן שעושה עבודה זו עכ"ל הרב פליישמן שליט"א בגליון המשפט.
ואם כן קשה, שיוצא לדברי הרב פליישמן, שגם אם השבח יתר על ההוצאה יקבל רק ההוצאה?
והאמת שכך גם שמעתי מת"ח העוסק בעיניינים אלו. ואמר שהיא טעות נפוצה בהבנת החו"מ שע"ה ד'
ואולי יש שתי דרכים בפוסקים בעניין זה?
תודה
עיין היטב בסמ"ע אליו ציינתי. ישנם שני סוגים של הוצאה. יש הוצאה בדיוק מה שהוציא. ויש ששמין לו כאריס, ועל כך כתב שהיום זה לפי המחיר של קבלן. אבל אין זה נוגע ליורד ברשות שהשבח יתר על היציאה שנותנים לו את השבח. מעבר לכך אין לי מה להוסיף. יש לי הרגשה שהנושא נמצא בדין תורה, לכן דומני שסיימנו בזה.
השאר תגובה