בס"ד
מובא ברש"י לבראשית לב, ה, "עם לבן הרשע גרתי ותריג מצוות שמרתי".
א. איך בדיוק, הרי יעקב אבינו לא שמר על איסור נשיאת שתי אחיות בחייהן , ???
ב. למה זה בכלל חשוב לחפש "תירוצים" שהאבות הקדושים קיימו מצוות ?
תשובה:
שלום רב,
אם חז"ל הקדושים אומרים שהאבות קיימו את המצוות, אם יש משהו שלא מסתדר לנו, אנו חייבים לחפש תירוצים!!
למעשה, ידוע קושיית הרמב"ן, על מה שאמרו חז"ל שהאבות הקודשים קיימו את כל התורה, מדוע אם כן יעקב אבינו נשא שתי אחיות. ובפרשת תולדות (פרק כו) מסביר הרמב"ן שבחו"ל הם לא קיימו את כל התורה כמו בארץ ישראל.. אבל כל זה לא עונה לקושיא שלך, שכן אתה מצטט מאמר חז"ל שבו יעקב אומר עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, וזה כמובן מדבר על תקופת היותו בחוץ לארץ.
חיפשתי ומצאתי שהמבי"ט (מגדולי רבני צפת בתקופת הבית יוסף) הקשה את הקושיא שלך בהקדמה לספרו 'קרית ספר', ואני מצטט את מה שהוא כותב שם. אלא שכהקדמה לדבריו, שים לב, ישנם הרבה מצוות שיעקב אבינו לא יכל לקיים בעודו שם, כמו קורבנות, מצוות התלוייות בארץ שמיטה, וכו', כל אלה הם חלק ממנין התרי"ג, כך שבכל מקרה אנו משועבדים להסביר את דברי חז"ל באופן שונה מעט.
וכאן אני מצטט:
ועוד שאמרו על דרש עם לבן גרתי תרי"ג מצוות שמרתי ואפילו שהאבות שמרו כל התורה כולה כדכתיב באברהם עקב אשר שמע אברהם וכו' אפ"ה יש הרבה הרבה מצוות שלא יכלו לקיימם וכמו שכתבתי והנה יעקב נשא שתי אחיות ועוד כי לשון שאמרו תרי"ג מצוות נצטוו ישראל נראה שכל ישראל נצטוו בתרי"ג מצוות שחל החובה על כל אחד מהם כפשט הכתוב שאומר תורה צוה לנו משה מורשה שנראה שכל תרי"ג מצוות כמנין תורה הם מורשה לכל ישראל כלומר לכללן ופרטן ולכן אני אומר כי אפשר לכל אדם לקיים כל תרי"ג מצוות על אחר משני דרכים או שניהם ביחד.
הדרך א' הוא בהיות שישראל נכנסו ערבים זה לזה בהר גריזים ובהר עיבל והם נענשים ונתפסים זה בעוון זה הרבים בשביל עוון היחיד אם כן נמצא שכל אדם יקיים בעצמו כל תרי"ג מצוות בזמן שבית המקדש קיים אם המצוות שהם בגופו ואותם שבאים לו ע"י פעולה מן הפעולות יקיימם ואם יהיו לו נחלות יקיים מצוות התלויות בהם ואם לאו ימהה ויכפה את מי שאינו רוצה לתתם כיון שהוא ערב בשבילו ואם איש אחד יקבל עליו נזירות או יצטרע ולא יקיים המצוות התלויות בו ימחה בו כיון שכל אחד ממנו ערבים זה לזה וכן במצוות המלך והכהנים ולווים יש ביד כל אחד מישראל בהיתם בלב אחד ואגודה אחת למחות בידם אם יעברו או אם לא יקיימו מצוות המוטלות עליהם ואפילו שלא יצטרכו לכפייה אם יהיו בעזרתם ויסייעו אותם בעשיית המצוות יחשב להם כאילו הם עשאום וכל המצוות התלויות על בית דין ואין אחרים יכולים לעשותם אלא הם בדינים וקנסות ועונשים וכיוצא בהם בהיות כל אחד זריז ומרוצה למאמר בית דין הרי הוא כמצטרף עמהם באותה מצוה שאלו הם לא היו מרוצים בה לא היה מתקיים מאמר בית דין ועל דרך זה תוכל להקיש ולכלול כל המצוות בכל אחד מישראל בין מצוות עשה כין מצוות לא תעשה וכו'.
הדרך ב' הוא כשקבל האדם לעשות כל מה שנצטוה מפי הגבורה הרי הוא כאילו עשאן והקבלה ע"י הקריאה תחשב כמעשה כמו שנאמר בישראל כשצום משה רבינו בפסח כתיב ויעשו בני ישראל את הפסח בראשון וכו' נראה שעשייה הראשונה קראה הכתוב עשייה על ידי קבלה ושמיעה א"כ על דרך זה יוכל יוכל אדם לקיים כל המצוות שיעשה אותם שאפשר לו לעשותם ויקבל על עצמו לעשות אותם שלא הגיעו עדיין לידו והמצוות שא"א לו לעשותם שאינו מצווה
בהם כמצות כהנים וזולתם בקריאה בהם ובקבלתם אלו נצטווה נחשב לו כאלו עשאה וזה הדרך כולל כל המצוות אף בזטן שאין בית המקדש קיים וכמו שאמרו זאת התורה לעולה ולמנחה וכו' כי בקריאת תורת עולה ומנחה נחשב כאילו עשאם ואפילו הוא ישראל וא"כ נתקיים באלו השני דרכים מה שאמרו נצטוו ישראל תרי"ג מצוות וכן תורה צוה לנו משה מורשה שהוא מורשה לנו אפילו בזמן הזה בקריאתנו ועסקנו בה יומם ולילה.
סוף ציטוט דברי המבי"ט.
