כבוד הרב
האם דיני הפסק באמצע ברכות קריאת שמע הוא דווקא כשמתפלל וקורא קריאת שמע עם הברכות בזמן, או אפילו כשמתפלל לאחר זמן קרי"ש? ומהו הדין אם כבר יצא ידי חובת קריאת שמע קודם התפלה? ומי שקורא קרי"ש בבוקר בלא הברכות כדי לצאת ידי קרי"ש האם יש לקריאה זו דיני אמצע הפרק.
נא ונא לשלוח התשובה עם מראי מקומות
תשובה:
שלום רב
נראה שיש ודאי בעיה של הפסק, אלא שבאמצע קריאת שמע בכהאי גוונא דינו כבין הפרקים.
מקורות:
בנוגע לקריאת שמע ראה ביאור הלכה סי' סו סעי' ה בשם הגרעק"א, שאפילו מי שקורא קריאת שמע לאחר התפילה עם תפילין דר"ת יש בו דין זה. לגבי הברכות, כיון שלא חוששים כלל לשיטת הרמב"ן שסובר שהן ברכת המצוות על קריאת שמע, שאם כן מי שכבר קרא את שמע אינו יכול לברך, ונוקטים כדעת הרשב"א שזהו חלק מסדר התפילה, ואם כן אין סיבה שהדין ישתנה לאחר זמן קריאת שמע.
כבוד הרב שליט"א
במנחת פיתים (שירי מנחה סוף יור"ד השמטות לאו"ח סימן ס"ו) כתב, שהקורא קרי"ש בזמנה לצאת ידי חובתו בלא הברכות, תלוי דין הפסק בפלוגתת הראשונים, הר"ן (סוכה פ"ד) ותר"י ס"ל דאסור להפסיק רק כמבואר במשנה דיני אמצע הפרק ובין הפרקים, דס"ל שקרי"ש הוא הגורם חומר ברכה זו משאר ברכות, לעומת זה הרא"ש ס"ל דעיקר החומר הוא מחמת הברכות ומש"ה רק כשקורא קרי"ש עם הברכות שייך האיסור להפסיק, אבל קרי"ש בלא הברכות מותר להפסיק לכל דבר.
ולהלכה משמע מדברי המנחת פיתים דנקט כהר"ן שאף קרי"ש בלא הברכות אם יוצא בזה אסור להפסיק, דכל שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק. וכן מביא המשנ"ב (ביאור הלכה סימן ס"ו סעיף ה) בשם הפנים מאירות ופמ"ג. וכתב שכן משמע מהרשב"א.
ולפי"ז הקורא קרי"ש בבוקר קודם התפלה כדי לצאת ידי חובתו, צריך להתנהג בקרי"ש זו כמו בכל חומר הדינים, ואסור לו להפסיק באמצע הפרק ובין הפרקים רק כמו שמבואר בשו"ע או"ח (סימן ס"ו). והוא הדין בערב אם מתפלל מעריב מוקדם מאוד, וקורא קרי"ש עוד הפעם בלילה בלא הברכות כדי לצאת ידי חובתו, צריך להתנהג בקרי"ש זו כמו בכל חומר הדינים.
ולענין ברכות קרי"ש: הסברא נותנת לחלק גם בברכות קרי"ש של שחרית ושל ערבית בין אם יוצא בקרי"ש זו ידי חובתו שאז אסור להפסיק בין אם אינו יוצא ידי חובת קרי"ש דמותר להפסיק אף באמצע הפרק. וכן מבואר בדברי הר"ן הנ"ל שכן ס"ל.
ובמשנ"ב (סימן ס"ו סקי"ב) מסופק בזה שכתב "ואפשר דאם הקריאה היה לאחר ג' שעות דהוא רק כקורא בתורה, צריך להפסיק".
ובדעת תורה (סימן ס"ו). כתב בפירוש דהמתפלל שחרית אחר סוף זמן קרי"ש, או אחר שכבר יצא מצוות קרי"ש קודם התפלה, מותר לו להפסיק באמצע ברכות קרי"ש ובאמצע קרי"ש כמו בין הפרקים.
אולם בספר חיי משה (סימן ס"ו) מביא בשם ספר נפש חיה, דאף אם קרא כבר קרי"ש אם מתפלל וקורא קרי"ש קודם סוף זמן קרי"ש, יש להקריאת שמע וברכותיו דין כאילו שלא יצא, והטעם, שהרי המחצה"ש (סי' ס' סק"א) כתב דקרי"ש בלא הברכות לא יצא כתיקונה, ונמצא דקרי"ש השנית שקורא עם הברכות בעתה ובזמנה יוצא בזה מצוות קרי"ש כתיקונה, על כן צריך להחמיר בזה, אבל לאחר זמן קרי"ש דהוי רק כקורא בתורה אז אין לו דין קרי"ש כלל לכו"ע.
ונראה דמי שהתחיל לקרות קריאת שמע בבוקר כדי לצאת ידי חובתו, אסור לו להפסיק בשום דבר באמצע הקריאה בכוונה שיש לו עדיין זמן לקרות קרי"ש עוד הפעם בלי הפסק ולצאת בהשניה, שהרי אין זה כבוד למקום, ועובר על מה שתיקנו חז"ל שלא להפסיק באמצע קרי"ש.
אני דיברתי בתשובה על קריאת שמע שאינו יוצא בה, בזו שהוא יוצא ודאי אין להפסיק.
המקורות שציינת עוסקים לגבי הפסק בקריאת שמע עצמה, ובזה הם מסכימים לדברינו ויישר כח על הבאתם. בנוגע לברכות נדמה שאין חולק על כך שאין להפסיק.
השאר תגובה