לכבוד הרבנים שלום רב.
ברצוני לשאול שתי שאלות.
1. הרמב"ם כותב בפרק י' מהלכות עכו"ם הלכה ד' שאסור לספר בשבח עכו"ם או לחבב דבר מדבריהם שנאמר "ולא תחנם" מפני שגורם להדבר עמו וללמוד ממעשיו.
שאלתי היא: אם העכו"ם נמצא במדינה אחרת כגון זמר שיש לו קול יפה, האם גם בזה נאמר הדין של "לא תחנם", או מכיון שהוא רחוק לא שייך להדבק בו וללמוד ממעשיו שהרי כתב בהלכה ו' שאין דברים אלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העכו"ם.
2. בשבת. אם נשאר לי איזה דבר מאכל בצלחת מעורב עם דברים אחרים ששייך בזה דין בורר האם מותר לי לקחת את דבר המאכל ההוא לאכול ממנו מעט ואז להשאיר אותו לסעודה אחרת או ליום אחר ואז כביכול גיליתי דעתי שאין כוונתי לברירה למרות שכוונתי לאכול אותו בזמן מופלג אח"כ.
תשובה:
שלום רב
1. לא ידוע לי על חילוק כזה. הענין של חשש תערובת עם הגויים אינו רק פיזי אלא גם רעיוני, וכיון שאנחנו חיים איתם ויש מאיתנו ששומעים את המוזיקה שלהם… זה עצמו עלול לגרור אותנו ללמוד ממעשיהם, מסגנון חשיבתם ודיבורם, ויש מקום רב לכל אותם סייגים שנצטוינו בהם.
2. דבר כזה יכול להיות פתרון אם תאכל מעט מכל חתיכה שאתה בורר, אבל אם יש כמה חתיכות בצלחת ואתה בורר את כולם על מנת לאכול אחד מהם הדבר אסור. המשנה ברורה דן שאפשר שאפילו נשאר מאליו מהדבר הנברר לא ראוי לשומרו לסעודה הבאה כיון שנראה לעין כאילו ברר בתחילה לצורך שתי הסעודות, ובודאי שאסור באיסור גמור לעשות כן לכתחילה לברור יותר ממה שצריך כדי שישאר לסעודה הבאה.
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' שיט סעי' א.
