לימוד חכמת הקבלה למי שאינו ראוי לכך

שלום כבוד הרב. 1. האם חכם שלמד את כל התנ"ך משנה גמרא הלכות ומדרשים אבל לא למד קבלה צריך לחזור בגלגול ? כי חכמי הקבלה אומרים שמי שלא למד גם קבלה הוא חייב לחזור בגלגול. 2. איך ישנם דברים בספר הזוהר כגון אדם שמסתכל פני אדם רשע זה פוגם בנפש או אדם שמריח ריחות רעים זה פוגם בנפש. אדם שעובר ליד מקום מטונף קופצים עליו מזיקים וכו' איך יתכן שאם זה כך לא נפסק להלכה. הרי שולחן ערוך של רבי יוסף קארו יתקבל בכל ישראל וזה מראה שבשמיים התקבל בהתחלה. ובכל זאת לא פסק הרב דברים שמובאים בספרי הקבלה. 3. אני אישית כמובן מאמין שספר הזוהר וכל כתבי הקבלה הם מן השמיים והם התורה שבעל פה. אבל אני לא מבין איך יתכן שכל כך הרבה שיבושים שיצאו מעצם הלימוד כגון שבתאי צבי שר"י וכל מיני כתות שצמחו שכביכול מבססים עצמם על לימוד הקבלה וגם תלמידי חכמים לא הרחק מדורינו שעשו "שיטה" שעיקר עסק התורה יהיה קבלה. ואם חלילה זה ימשיך ככה לא יהיו תלמידי חכמים אם חלילה יעזבו את הגמרא ואת ההלכה השם ירחם. ומסיבה זו אדם שמחליט לא ללמוד קבלה האם יש בכך בעייה ? תודה.

תשובה:

שלום רב

1. אינני יודע אם אדם שחיסר חלק בתורה חייב לחזור בגילגול, יתכן, אולם מה שברור הוא שיש סדר בלימוד, ואסור ללמוד קבלה קודם שמילא כרסו בש"ס ופוסקים, הסיבה לכך, היא משום שהלימוד הזה מאוד מופשט, ואדם שמוחו ושכלו אינם מורגלים די הצורך בלימוד מופשט, ומוחו אינו מזוקק די הצורך על ידי עמל של שנים בתורת הנגלה, בנקל יבוא לידי איסור הגשמה חלילה או לכלל טעויות גסות הנוגעות בדברים שהם מעיקרי אמונה, וראה בהרחבה בס' שומר אמונים לר"י אירגאס מה שכתב בזה.

2. יש הנהגות רבות על פי תורת הסוד שאף שיש בהם אמת כמובן הם לא מחייבים מבחינה הלכתית והם אמורים לאנשים קדושי עליון בלבד. אינני מכיר את הדוגמאות שהזכרת כיון שאיני בקי בקבלה כלל, אולם כפי שנבין שדקירה בעורו של פיל אינה מכאיבה ואינה מורגשת לו כלל, ואילו אדם שנדקר ממחט חש כאב, כך גם ברוחניות, ככל שאדם מזוכך יותר הדברים משפיעים עליו יותר, ויש הרבה הנהגות עדינות שנוגעות לאנשים שלגבי הרגישות הרוחנית שלהם אם ניתן להתבטא כך, יש בהם ממש. ואם נתנסח קצת פחות עדין, ביחס לאותם דברים מטונפים שהזכרת לפעמים המחשבות שלנו והמעשים שלנו הם ביב שופכין לא פחות… אז לא נראה שמעבר לידם הוא מה שיפגום בנו, אבל אדם שנשמתו גבוהה ומזוככת עלול להפגם מהם.

3. השיבושים תמיד ארעו מאנשים שאינם ראויים שעסקו בחכמה קדושה זו,  הגמרא בחגיגה כבר מזהירה על כך בענין אותם ארבעה שנכנסו לפרד"ס. שבתי צבי שר"י היה אדם גאוני אבל חולה נפש, שסבל ממניה דיפרסיה, אדם כזה ודאי אינו ראוי לעסוק בחכמת הקבלה. מעולם לא היה אדם שהיה תם וישר במעשיו, ומלא וגדוש בתורת ה', שניזוק מלימוד חכמה זו. היו תלמידי חכמים שמעשיהם היו מקולקלים והיו אנשים תמימים שלא היו ת"ח, שני סוגים אלו ניזוקו גם ניזוקו.

שבוע טוב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל