לתרומות לחץ כאן

הציעה עבודת הוראה שבוע לפני תחילת השנה וחזרה בה

שלום וברכה

אני מנהלת בי"ס וכשבוע לפני תחילת שנה פניתי ואף סיכמתי עם מורה שהיא תלמד אצלנו בביה"ס בהיקף משרה של 15 ש"ש.
לצערי במהלך השבוע נסגרה כיתה בבית הספר (סה"כ בית הספר מנה 4 כיתות) ותוך יומיים מאז שסיכמתי איתה הודעתי לה שלא נוכל לתת את כל ה15 אלא מקסימום 10 והיא קבלה את זה.
לצערי יום לאחר מכן התברר לי שאפילו 10 שעות לא נוכל לתת לה אלא רק 5 שעות. מכיון שהביה"ס נמצא במקום מרוחק היא אמרה שלא שווה לה לבוא לשם בשביל 5 ש"ש
כעת [יותר מחודש לאחר מכן] היא טוענת ואומרת שהיא הפסידה מקום עבודה אחר. וצריך להעסיק אותה או לפחות לשלם לה.
האם יש מחויבות כלפיה, ואם כן כמה?
תודה

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,

כפי שאני מבין, בדרך כלל, אין הצעות פנויות בשבוע האחרון שלפני תחילת השנה. אלא שהמורה טוענת שבמקרה, בדיוק באותו יום הציעו לה עבודה אחרת והיא דחתה את ההצעה.
אם היא לא מציגה הוכחות ברורות על כך, ודאי שלא חייבים להאמין לה.
אם יש לה הוכחות, יש מקום להסתפק אם יש חיוב כלפיה. אני מציע להתפשר או לפנות לבי"ד או בורר מוסכם.

הסכום המקסימלי של תביעתה הוא כשלוש ש"ש.

מקורות:

אם סוכם עם עובד בשעה שהוא היה יכול למצוא עבודה אחרת והמעסיק חוזר בו בשעה שלא ניתן למצוא עבודה אחרת כלל, עליו לשלם לו את שכרו בניכוי הריווח מכך שהוא לא עבד. עיין שו"ע חו"מ סי' שלג סעיפים א-ב.

במקרה זה שהעובד לא היה אמור להפסיד הצעה אחרת, משום שבדרך כלל אין הצעות פנויות בימים אלו, יכול להיות טענה למעסיק, שאם היה יודע שהעובד מפסיד עבודה אחרת בגלל הצעתו, הוא לא היה מציע, או היה אומר שייתכנו שינויים.

במקרה זה כל התביעה יכולה להיות על 5 שעות, משום שהמורה הרי הסכימה לעבוד רק 10 שעות והמנהלת הייתה מוכנה לתת 5 שעות. גם על 5 שעות מלאות אין צורך לשלם, שהרי יש לנכות את הריווח מכך שהיא לא צריכה לעבוד. במקרה זה העבודה כרוכה בהגעה ממקום מרוחק והמורה הוכיחה על עצמה שהיא לא מחפשת עבודה בכל מחיר, שהרי דחתה הצעה לעבוד 5 שעות. ולכן נראה שהתביעה המקסימלית היא על 3 שעות.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. א. למה צריך להוכיח? אני לא מוצא בשו"ע סימן של"ג.

    ב. אם היא באמת היה לה עבודה אז צריך לשלם לה מדין דיני דגרמי (רא"ש רבינו תם ועוד) או מדין דבר האבד (מגיד משנה ועוד). מה זה משנה אם המעסיק היה יודע היה אומר.

  2. א. עיין ערוך השולחן שם סעיף ב. לפי הטעם שכתב דהוציא מחבירו עליו הראיה, גם אם בעה"ב טוען שמא הדין כן, שהרי איני יודע אם נתחייבתי פטור. כל שכן במקרה שטענת הפועל לא סבירה.

    ב. משום שלא ניתן לחייב על גרמת היזק אם בעה"ב לא היה אמור להעלות בדעתו שהוא גורם נזק. ואינו דומה למקרה שמצוי למצוא עבודה, שבעה"ב אמור לדעת שהבטחתו עלולה לגרום נזק.

  3. איפה כתוב שהבע"ב צריך לדעת שהיא גורם היזק מה שאני הבנתי משו"ע של"ג שאם היה לה עבודה והפסידה צריך לשלם.

  4. בשו"ע מדובר בפועלים שהם שכירי יום והדרך הייתה לשכור פועלים בבוקר (כנהוג גם היום בפועלים ערביים) או בלילה שלפני.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל