שילם בשיק של אדם אחר וחזר ויש ספק אם איזה שיק חזר

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ז' תשרי ה'תשע"ה

אדם קנה בחנות ושילם בצ’קים של שכן שלו, כמובן שהוא אחראי עליהם, ויהי היום הצ’קים של השכן התחילו לחזור, ותובעים אותו לקחת אחריות. הקונה אומר למוכר אולי קיבלת גם מהשכן בעצמו, ולא רק ממני. המוכר מודה שבתקופת הזמן הזו היה לו עסק פעם אחת עם השכן, אך הצי’ק הזה כן שייך לקונה, הקונה חוזר וטוען ‘שמא’ זה לא שלי.
איך זה נקרא: ‘איני יודע אם התחייבתי’ כי אולי הצ’יק לא קשור אליו בכלל, או ‘איני יודע אם פרעתי’ כי הרי סוף סוף לא בטוח אותו קונה אם הצ’קים שעברו על ידו, כולם נפרעו, א”כ הוא קנה סחורה ולא בטוח שנתן צ’קים טובים.

תשובה:

שלום רב,

נראה לי שהספק הוא “איני יודע אם התחייבתי”. משום שאין הקונה אחראי אלא אם כן השיק חזר ולא ידוע אם השיק שלו חזר. ועיין בקצות סי’ שמ סק”א שהביא בשם הריטב”א שאפילו אם שומר משתעבד משעת משיכה, אם מסופק אם נאנס, הרי זה כא”י אם התחייבתי.
בנוסף לכך, הקונה אינו מתחייב אלא אם כן המוכר מחזיר לו את השיק ואם יש ספק בכך הרי זה כאיני יודע אם התחייבתי (עיין נתיבות סי’ נד סק”א). ובמקרה זה הקונה מסופק אם המוכר אכן מחזיר את השיק שהוא נתן לו.

ואף על פי כן, אם הקונה התחייב באחריות מפורשת (ולא רק שכך המנהג) נראה לי שהמוכר נאמן לטעון ששיק זה התקבל מהקונה והקונה נתן לו נאמנות על כך, משום שאחרת אין שום משמעות לקבלת האחריות, שהרי הוא לא חתום על השיק ולעולם הוא יוכל לטעון שאולי זה לא השיק.

2 תגובות

    ישראל:

    לכאורה יש לדון ולחלק בין שומר לקונה, שהשומר רק מתחייב לסיבת החיוב ולא לחיוב בפועל, כי כל עוד שלא קרה נזק אין כאן חיוב כלל, משא”כ קונה בשעה שקנה חל עליו חיוב, ועל כן יש כאן חיוב ודאי

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    אכן יש מקום לחלק. עם זאת נראה לי להשוות, משום שאם בשעה שהשיק נמסר הוא לא היה עומד לחזור והבעיה התעוררה לאחר מכן, יוצא שבשעת התשלום עם השיק הקונה נפטר מחובו ולאחר מכן התעורר עליו חיוב מצד האחריות.
    אם השיק הופקד באותו יום והתברר שבשעה שהוא נמסר הוא כבר היה אמור לחזור או שהחשבון כבר היה מוגבל, יש מקום לדמות לאיני יודע אם פרעתי. אלא שלדעת הט”ז בתשובה שהודפסה בשו”ע חו”מ סוף סי’ עה לעניין אם נמצא שטר מזויף, גם זה מוגדר כאיני יודע אם התחייבתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *