הכנה משבת לחול במעשה קל / מה מתיר עירוב תבשילין?

רבני בית ההוראה
ה' תשרי ה'תשע"ה

בס״ד , שלום לרב, מה הכלל של להכין מיו״ט ליו״ט או לחול, או שבת לחול, אני יודע שהכלל בזה הוא שטירחה שאין בה הכנה ותיקון מותרת , אבל אם לרדת לעומק, לדוגמא אני מוציא מהמקפיא אוכל ומניח על השיש בצד , מיו״ט ליו״ט או שבת לחול, האם זה מוגדר כהכנה ותיקון? מה ההגדרה המדויקת? . ושאלה נוספת כשעושה ערובי תבשילים , האם זה מתיר גם מלאכות שאין בהם ״אוכל נפש״ כמו לערוך שולחן וכו.. ? תודה רבה, ואשמח לקבל מקור או הסבר מפורט , תודה רבה

תשובה:

א. במשנה ברורה סי’ תרסז סעי’ ה הביא מהחיי אדם, שהואיל והוצאת יין ממקום איחסונו או לענינינו הוצאת אוכל מהמקפיא זהו מעשה קל, אין בכך מעשה הכנה ולכן ניתן להקל בזה לצורך מצוה או צורך גדול. ולכן, לצורך חול נראה שיש להחמיר אולם לצורך סעודת יום טוב ניתן להקל, ובלבד שיוצא בשעה מוקדמת יחסית שלא יהיה ניכר ממעשיו שהוא עושה זאת לצורך הלילה.

הסיבה לכך שהחיי אדם מקל בענין זה דוקא לצורך מצוה, משום שכל ראיותיו אמורות באופן הזה וממילא אין לו ראיה להקל לצורך חול ממש. אולם, ראה בס’ ארחות שבת פרק כב הערה רסז שהביאו ראיות שדבר זה מותר גם לצורך מניעת הפסד שאין בה מצוה, ותמהו מפני מה לא התיר החיי אדם גם לצורך חול ממש.

ב. עירוב תבשילין מתיר גם מלאכות שאינם הכנת האוכל ממש, ראה כאן בהרחבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *