לתרומות לחץ כאן

האם חייבים להתפלל לפי הנוסח המקובל בידינו מאבותינו?

שנה טובה תכתבו ותחתמו לחיים טובים
יש בקדיש 2 חלקים מרכזיים, החלק השני שונה לפי העדות, ב עושה שלום הוסיפו איזכור ל10 ימי תשובה, בנוסח תימני יש איזכור של ירושלים שאין בעדות אחרות.
מה הפסול לכאורה להזכיר ירושלים בעושה שלום?
אישית, ראיתי מקור לזה בראשונים, אלא שהיום לא זכור לי איפה.
באומרו עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ [ועל ירושלים], וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
יש בעייה?
תודה

תשובה:

שלום רב

נוסחאות התפילה יש בהם סודות על פי קבלה, ואסור לאדם לשנות בזה ממנהג אבותיו. הובא בספרים, ששנים עשר שערים יש בשמים, וכל אחד תפילתו עולה בשער שלו המיוחד לו, ולכל שער מתאים אותו נוסח המקובל בידו מאבותיו.

מקורות:

ס' פאת השולחן (הל' א"י פ"ג, בית ישראל אות לא) מביא בשם שו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' לה), שהאיסור לשנות ממנהג האבות אינו אמור אלא בדבר שיש בו הרחקת איסור וכדומה, אולם, שינוי בנוסח התפילה אינו בכלל דין זה, לפי שכל הנוסחאות שוות לטובה. ולדבריו, אשה שהורגלה מנעוריה בנוסח מסויים אינה חייבת לשנות ממנהגה לנוסח בו מתפלל הבעל, ולא שייך בזה דין "מנהג המקום", וכ"כ בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"ב סי' פח אות ג).

ואף על פי שהפאת השולחן במסקנתו שם חלק על פסקו של המהרשד"ם, וזאת ע"פ מש"כ המג"א (הקדמה לסי' סח) בשם האריז"ל שאסור לשנות מנוסח התפילה המקובל מדורות, נראה שאין לזה ענין לכאן. שכן טעמו של המג"א, הוא שנוסחאות התפילה מכוונות כנגד י"ב השערים שיש בשמים, וכל אדם מישראל יש לו את השער המיוחד לו המסוגל לקבלת תפילתו [וראה אריכות דברים בדבריו בשו"ת דברי חיים ח"ב או"ח סי' ח, ושו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' מג]. ומוכח מדבריו, שלא חשש כלל לאיסור לשנות ממנהג האבות, אלא סברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה ומן הטעם האמור, וסברא זו אינה שייכת כלל באשה, דמי יימר שהנוסח בו נוהג בעלה להתפלל יכשר לה טפי מהנוסח בו היא מורגלת מנעוריה [ומכאן יש לתמוה ע"ד מהר"י אסאד או"ח סי' לח, שדן אם מותר לשנות מן המנהג שלא לעשות חופה תחת כיפת השמים, ובתוך דבריו מביא כראיה לאיסורא את דברי המג"א הללו. ולכאורה אינה ראיה כלל, דסברא מיוחדת היא לענין נוסח התפילה, וכמו שנתבאר].

כמו כן ידוע בשם החזו"א שסבר שמותר לשנות מנוסח ספרד לנוסח אשכנז כיון שהוא קדום יותר. ומוכח שסבר שאין בזה משום שינוי מנהג אבותיו ומנהג המקום, והעיקר בזה לדקדק אחר הנוסח המדוייק יותר.

ונראה, שדבריהם אלו אינם אמורים לענין נוסחאות התפילה לבד, אלא בכל עניני המנהגים שאינם נוגעים לעניני איסור והיתר הדין כן [כגון מנהג "כפרות" בערב יום הכיפורים, וכיוצא בזה], וכמו שמבואר במהרשד"ם הנ"ל.

אולם, בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' א) נקט בפשיטות, שהאיסור לשנות ממנהג המקום וממנהגם של האבות אמור גם לענין שינוי נוסח התפילה, ומשום כך נקט, שאשכנזי הבא לדור בין ספרדים ולהיפך ואין דעתו לחזור למקומו הראשון, חייב לקבל עליו את כל מנהגי המקום ובכלל זאת נוסח התפילה [זאת, מלבד האיסור הכרוך בכך משום "לא תתגודדו"]. וראה שו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' נט) שהביא דבריו, ותמה, דהא מצינו לרבים מגדולי עולם ששינו את נוסח תפילתם [וכמבואר בשו"ת חתם סופר או"ח סי' טו-טז, שכך עשו שני רבותיו רבי נתן אדלר ובעל ההפלאה], ועל כרחך דס"ל דכיון שאין כאן שינוי בהלכות התפילה אלא בנוסח בעלמא, אין חיוב לנהוג בזה כמנהג המקום, וכמו שדקדקנו לעיל, וצ"ע בזה.

ומכל מקום מבואר לכאורה, שדיני המנהגים אינם נוהגים בענינים אלו, ולכן מותר לאשה להחזיק במנהגים שהורגלה בהם מבית אביה, אלא אם כן הדבר פוגם בחיוביה השונים לבעל. וכן שמעתי שהורה הגר"ח קנייבסקי שאין האשה חייבת להחליף את נוסח התפילה לזה שנוהג בו הבעל, אלא שיכולה היא לעשות כן אם תרצה [אכן, מדברי השואל ומשיב מהדו' תליתאה ח"א סי' רמז נראה, שבשינוי נוסח התפילה יש משום איסור "אל תיטוש"

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל