שלום לרב,
בני שיחק עם חבריו בכדור של אחד הילדים, מדי פעם הכדור עף לקוצים בצד על ידי שחקנים שונים ובסוף המשחק הסתבר שהוא חורר ויצא משימוש.
בעל הכדור טוען שהקלקול נגרם מבעיטת בני ודורש תשלום של כדור חדש.
השאלות:
1. באופן כללי האם ניתן להניח שהמביא כדור למשחק במקום כזה שיש בו קוצים מוחל על נזקים שיגרמו לו מהם ולא יוכל לבוא על זה בטענה?
2. האם יכול לדרוש התשלום במקום שקיים ספק אפילו קטן מאיזו בעיטה נזוק הכדור.
3. האם קיים פטור של "מתה מחמת מלאכה" במקרה זה שאמנם הכדור עף לקוצים אבל ודאי שכוונתו ורצונו של הבועט היתה למסור לחבר או להבקיע שער ודרך המשחק שלא תמיד מצליחים, או שניתן לטעון שלא נזהר מספיק וחייב.
4. האם במציאות שבעל הכדור שיחק איתם מתחילה קיים פטור של "בעליו עמו".
תודה רבה ויישר כח גדול על האתר
תשובה:
שלום רב,
1. 3. לכאורה יש פטור של 'מתה מחמת מלאכה', אם דרך המשחק היא שלפעמים נופל בצד. על כל פנים בטענת 'קים לי'.
2. ניתן לקבוע על פי אומדן מי עשה את הנזק. במקרה שאין אומדן, יש מקום לחייב את כולם להשתתף בנזק (אפילו כאשר אין עליהם חיוב שמירה כשואל). כל זה, כמובן, כאשר לא קיימים הטעמים האחרים לפטור.
4. אדם שמשחק משרת את עצמו ולא את חבריו וממילא אין פטור של 'בעליו עמו'. עם זאת, אין חיוב אונסים מטעם שאין כל הנאה שלו.
מקורות:
1. בגדרי 'מתה מחמת מלאכה' עיין שו"ע חו"מ סי' שמ סעיף ג וש"ך שם סק"ה וסק"ו. ועיין עלון המשפט גליון 17 עמוד ג.
2. עיין כאן.
4. לעניין 'בעליו עמו' עיין בשו"ע חו"מ סי' שמו סעיף ד. לעניין אם יש פטור מצד שאין כל הנאה שלו כאשר גם המשאיל משתמש באותו זמן, עיין בקובץ עומקא דדינא ח"ג עמוד 235. במקרה זה נראה ברור שאין כל הנאה שלו שהרי בעל הכדור נהנה יותר כאשר משחקים איתו מאשר הוא היה משחק לבד.
